פרק כ · אות יד
יד דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בְּיַד הַבַּרְבָּרִים וְהָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בּוֹ יוֹתֵר, לְיָמִים הָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְהִצִּיל אֶת בְּנוֹ מִיָּדָן, אָמַר הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ בְּנִי אֲנִי שָׂמֵחַ עַל שֶׁהִצַּלְתִּיךָ מִיָּדָן, אֲבָל אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם כְּשֵׁם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ בְּךָ. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בָּהֶם בְּטִיט וּבִלְּבֵנִים, וְנִגְלָה עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִצִּילָן וְהָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו עַל שֶׁהִצִּילָן, אָמַר אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאַרְדֶּה אוֹתָן לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים וְהָיָה לוֹ עֶשֶׂר אוּסִיּוֹת, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֶתֵּן אוֹתָם לְבָנַי נִמְצָא אֲנִי עוֹשֶׂה בֵּינֵיהֶן מְרִיבָה, אֶלָּא הֲרֵינִי מַמְתִּין עַד שֶׁאֶקְנֶה עוֹד שְׁתַּיִם וַאֲחַר כָּךְ אֲחַלְּקֵם בֵּינֵיהֶם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי מַכְנִיסָן עַכְשָׁיו לָאָרֶץ אֵין בָּהּ חֵלֶק לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אֶלָּא הֲרֵינִי מְעַכְּבָן בַּמִּדְבָּר עַד שֶׁיִּירְשׁוּ אֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵן וְיִטְלוּהוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מַכְנִיסָן לָאָרֶץ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים.