פרק כ · אות יב
יב דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁלְּחָם פַּרְעֹה לֹא נִתְנַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בְּנוֹ וְהָלַךְ אָבִיו וְהִצִּילוֹ מִן הַלִּסְטִים וַהֲרָגָן, וְהָיָה הַבֵּן אוֹמֵר לְאָבִיו כָּךְ וְכָךְ עָשׂוּ לִי, כָּךְ וְכָךְ הִכּוּ אוֹתִי וְשִׁעְבְּדוּ אוֹתִי, אַף עַל פִּי שֶׁהֲרָגָן לֹא הָיָה מִתְנַחֵם, אֶלָּא הָיָה אוֹמֵר כָּךְ וְכָךְ עָשׂוּ לִבְנִי. כָּךְ עָשׂוּ הַמִּצְרִים שִׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, יד): וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשֶׂר מַכּוֹת וְגָאַל אֶת בָּנָיו, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה אוֹמֵר אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאֶהֱרֹג לְכֻלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כז): וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, וּכְתִיב (שמות טו, א): סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, וּכְתִיב (יואל ד, יט): מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם.