פרק כ · אות ב
ב דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה נ, לג לד): כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה [וגו'] גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ מְכֹר לִי אֶת הַפַּרְדֵּס הַזֶּה, מָכַר לוֹ בְּמָנֶה, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּעַל הַפַּרְדֵּס מַה בְּתוֹכוֹ. אָמְרוּ לוֹ בְּכַמָּה מָכַרְתָּ אֶת הַפַּרְדֵּס, אָמַר לָהֶם בְּמָנֶה. אָמְרוּ לוֹ יֵשׁ בּוֹ זֵיתִים בְּמֵאָה מָנֶה, גְּפָנִים בְּמֵאָה מָנֶה, רִמּוֹנִים בְּמֵאָה מָנֶה, מִינֵי בְּשָׂמִים בְּמֵאָה מָנֶה, וְכֵן כָּל מִין וּמִין בְּמֵאָה מָנֶה, אָמְרוּ לוֹ וְלֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ מָה אַתָּה מוֹכֵר וּמַה יֵּשׁ בַּפַּרְדֵּס (שיר השירים ד, יג יד): כְּפָרִים עִם נְרָדִים נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, וְאִלּוּ לֹא הָיוּ שֶׁל לוֹקֵחַ אֶלָּא מַעְיָנוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ, דַּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים יג, טו): מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, הִתְחִיל הַמּוֹכֵר תּוֹהֶא. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה כְּשֶׁשִּׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ לְפָנָיו כְּלוּם, אָמְרוּ לוֹ גְּדוֹלֵי מַלְכוּת מֶה עָשִׂיתָ, אִלּוּ לֹא הָיָה בְּיָדָם אֶלָּא הַבִּזָּה לְבַדָּהּ דַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לח): וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכַּמָּה עֲשִׁירִים הָיוּ בָהֶם, כַּמָּה חֲכָמִים וְכַמָּה בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, כַּמָּה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, לג): וְכָל שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ירמיה נ, לג): גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל קוֹרֵא וַוי וַוי, וַיְהִי בְּשַׁלַּח.