פרק יט · אות ח
ח דָּבָר אַחֵר, קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לָאָרֶץ תַּעֲבִירוּ (שמות לד, יט): כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי, יָכוֹל לֹא לְהַעֲבִירוֹ מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה', מִיָּד הִזְהִירָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁחָס עֲלֵיהֶם בְּמִצְרָיִם. וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִּנְךָ מָחָר, הוֹדִיעֵהוּ נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָכֶם בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁהִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלֵּחֲךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה, עֲשֵׂה אוֹתוֹ סִימָן בְּיָדְךָ וּבְרֹאשְׁךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, יט): וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְכָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה לְבִתּוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה אֵצֶל שׂוֹנְאִים, אָמַר לָהּ אָבִיהָ, עֲשִׂי אוֹתָהּ שִׂמְחָה שֶׁעָשִׂיתִי לָךְ עֲטָרָה לְרֹאשֵׁךְ שֶׁלֹא תִּשְׁכְּחִי אוֹתָהּ. כָּךְ הָאֱלֹהִים עָשָׂה נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל וּבִשְׁבִילָן הָרַג בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, לְכָךְ הִזְהִירָם עַל קְדֻשַּׁת בְּכוֹרִים שֶׁהוּא בְּיָדָיו, הָרַג אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט): וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, שֶׁיִּהְיוּ עֲטָרָה בְּרֹאשָׁם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יִשְׁכְּחוּ הַנֵּס לְעוֹלָם.