פרק יח · אות ד
ד דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, אָמַר אֱלִיהוּא (איוב לד, כ): רֶגַע יָמֻתוּ וַחֲצוֹת לָיְלָה, כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם, מִיָּד וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, אָמַר לוֹ משֶׁה מַה פַּרְעֹה מְבַקֵּשׁ, מִי בָּא אֵצֶל מִי אַתָּה אֶצְלִי אוֹ אֲנִי אֶצְלְךָ, אָמַר לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְךָ קוּמוּ צְאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי, לָמָּה (איוב ט, ד): חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם.