פרק יז · אות ג
ג דָּבָר אַחֵר, וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, כְּלוֹמַר אֲנִי עוֹשֶׂה אֶתְכֶם אֲגֻדָּה לְעַצְמִי, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם שְׁפָלִים כְּאֵזוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ה): וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים. וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף, מַה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָגֵן עֲלֵיהֶם בְּדָם, כְּדֵי לִזְכֹּר לָהֶם דַּם מִילַת אַבְרָהָם. וּבִשְׁנֵי דָּמִים נִצּוֹלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּדַם פֶּסַח וּבְדַם מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ו): וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, בְּדַם פֶּסַח וּבְדַם מִילָה. וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף, בִּזְכוּת אַבְרָהָם. וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, בִּזְכוּת יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבִזְכוּתָם רָאָה אֶת הַדָּם, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית.