פרק י · אות ד
ד וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הַמַּיִם שֶׁשְּׁמָרוּךָ בְּשָׁעָה שֶׁהֻשְׁלַכְתָּ לַיְאוֹר לֹא יִלְקוּ עַל יָדֶיךָ. וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ, לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶם צְפַרְדְּעִים, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְשַׁעְבְּדִין בְּיִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִין לָהֶן, הָבִיאוּ לָנוּ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶן צְפַרְדְּעִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס הָיָה מִתְמַלֵּא מִן הַצְפַרְדְּעִים. וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת וגו', תָּנֵי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה וְהִיא הִשְׁרִיצָה וּמִלְּאָה אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם, אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה עֲקִיבָא מַה לְּךָ אֵצֶל הַגָּדָה, כַּלֵּה מִדַּבְּרוֹתֶיךָ וְלֵךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאָהֳלוֹת, צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה וְשָׁרְקָה לָהֶן וּבָאוּ. וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם, שֶׁהָיוּ סְבוּרִין שֶׁהֵן מַעֲשֶׂה שֵׁדִים.