פרק טו · אות א
א וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ב, ח): קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא [וכל הענין בפרשיות עד עמכם], שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, י): עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, מָה אַתְּ עוֹשָׂה כָּאן בִּמְקוֹם טְמֵאִים (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם. (שיר השירים ב, י): קוּמִי לָךְ רַעֲיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אָמַרְתָּ לָנוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד וַעֲדַיִן לֹא שָׁלְמוּ, אָמַר לֵיהּ כְּבָר שָׁלְמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יא): כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר, מִיָּד גִּלּוּ הַצַּדִּיקִים אֶת רָאשֵׁיהֶם שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יב): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, אֵלּוּ הֵן שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, הַנִּצָּנִים, אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים. (דברי הימים א ו, לה): בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלְעָזָר בְּנוֹ פִּינְחָס בְּנוֹ. דָּבָר אַחֵר, הַנִּצָּנִים, אֵלּוּ הַמְּלָכִים דָּוִד וּשְׁלֹמֹה רְחַבְעָם אָסָא אֲבִיָה. דָּבָר אַחֵר, אֵלּוּ הַלְוִיִּם (דברי הימים א טז, ה): אָסָף הָרֹאשׁ וּמִשְׁנֵהוּ זְכַרְיָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, אָמַר (שיר השירים ב, יב): עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל לְוִיִם לוֹמַר לְפָנַי שִׁירִים וּמִזְמוֹרִים. דָּבָר אַחֵר, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה, אָמַר (שיר השירים ב, יב): וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, שֶׁשָּׁמַע קוֹלָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁהִקְרִיב תּוֹר וְגוֹזָל, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (שיר השירים ב, יג): הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶיהָ, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַיְשָׁרִים. (שיר השירים ב, יג): וְהַגְּפָנִים סְמָדָר נָתְנוּ רֵיחַ, אֵלּוּ הַבֵּינוֹנִים שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה. מִכָּאן וָאֵילָךְ (שיר השירים ב, יג): קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לָכֶם חֹדֶשׁ אַחֵר גָּדוֹל מִזֶּה, לְפִיכָךְ נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: רֹאשׁ חֳדָשִׁים. דָּבָר אַחֵר, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מד, ו): אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן. וְצִיּוֹן נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָשֵׁנוּ. וְעֵשָׂו נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן וגו'. וּמָשִׁיחַ נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, כז): רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם. יָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, וְיִפְרַע מִן עֵשָׂו שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, וְיָבֹא מָשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים וגו'.