פרק ט · אות יב
יב וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאֹר, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים הָיָה מַתְרֶה בָהֶם עַד שֶׁלֹא בָאָה הַמַּכָּה, וְשִׁבְעָה יָמִים הַמַּכָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בָּהֶם, וְאֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר שִׁבְעָה יָמִים מַתְרֶה בָּהֶם וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים הָיְתָה הַמַּכָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בָּהֶם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהָאֵיךְ דְּאָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים הָיָה מַתְרֶה בָּהֶם וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים לָהַכָּאָה, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּמַאן דְּאָמַר שִׁבְעָה יָמִים הָיָה מַתְרֶה בָּהֶם, וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת וגו', שֶׁהָיָה מַתְרֶה בָּהֶן עַל מַכָּה אַחֶרֶת: