פרק ז · אות ה
ה אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם [וכל המדרש כמו שמפרש בשיר השירים רבה]. וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עֲמִינָדָב, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בַּת עֲמִינָדָב אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא אֲחוֹת נַחְשׁוֹן, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק בְּאַחֶיהָ, וּתְנֵינַן כֵּן רֹב בָּנִים דּוֹמִין לַאֲחֵי הָאֵם. וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל וגו', בַּת פּוּטִיאֵל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל, שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מִשְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת, מִשֵּׁבֶט יוֹסֵף שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ, וּבָא מִצַּד אַחֵר מִיִּתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה. הֵם הַמְדַבְּרִים.