פרק ז · אות ב
ב הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לג, כט): הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר, שָׁלשׁ פְּעָמִים מַמְתִּין לָאָדָם שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה מוּטָב, וְאִם לָאו הוּא מְגַלְגֵּל עָלָיו אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות ג, י): לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, אָמַר תְּחִלָּה (שמות ד, א): וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי, וְאַחַר כָּךְ אָמַר (שמות ד, י): לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, וְאַחַר כָּךְ אָמַר (שמות ד, יג): שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, הֲרֵי שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְכֵיוָן שֶׁלֹא חָזַר בִּדְבָרָיו וְאָמַר (שמות ו, יב): הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, נִתְיַחֵד הַדִּבּוּר עַל אַהֲרֹן עִמּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן.