פרק ו · אות ה
ה וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה וגו', הָיָה קָשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם לִפְרשׁ מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְכֵן יְחֶזְקֵאל מְפָרֵשׁ וְאוֹמֵר (יחזקאל כ, ז): אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ, רְאֵה מַה כְּתִיב (יחזקאל כ, ח): אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ, בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, הַמָּשָׁל אוֹמֵר מִן שִׁטַּיָא לֵית הֲנָיָא אֶלָּא מִן קִצַּיָא. וַיְדַבֵּר משֶׁה לִפְנֵי ה' וגו'.