פרק ה · אות כ
כ וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיוּ כְּשֵׁרִים וּמָסְרוּ עַצְמָן עַל יִשְׂרָאֵל וְסָבְלוּ מַכּוֹת כְּדֵי לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם לָקוּ עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ יִזְכּוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנִתְמַנּוּ נְבִיאִים עֲלֵיהֶם. וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְעֲקוּ, תֶּבֶן אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ. וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר. וַיִּפְגְּעוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָבִים, אַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל משֶׁה בְּמִדְיָן וְאָמַר לוֹ (שמות ד, יט): לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם, בָּא משֶׁה מִמִּדְיָן וְאַהֲרֹן מִמִּצְרָיִם, וַיִּפְגְּעוּ בָּהֶן שׁוֹטְרֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ יוֹצְאִין מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה. מַהוּ נִצָּבִים, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ עִמָּהֶן, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (במדבר טז, כז): וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים, הִתְחִילוּ מְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין כְּלַפֵּי משֶׁה וְאַהֲרֹן: