פרק ג · אות יא
יא וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם, מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם (בראשית טו, יד): וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, אֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לְחֵן בְּעֵינֵי מִצְרַיִם, כְּדֵי שֶׁיַּשְׁאִילוּם וְיֵלְכוּ מְלֵאִים, בִּכְדֵי שֶׁלֹא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ לוֹמַר (בראשית טו, יג): וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, קִיֵּם בָּהֶם, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, לֹא קִיֵּם בָּהֶם. וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְׁכֶנְתָּהּ וגו'. מְלַמֵּד שֶׁהַשְֹּׂמָלוֹת חָבִיב עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ אִם אֵין לוֹ שִׂמְלָה הוּא מַכְסִיף. וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם, עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת מִצְרַיִם כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה.