פרק ג · אות ז
ז וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל משֶׁה כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם בִּשְׁמִי שֶׁהוּא מִדַּת רַחֲמִים, בּוֹ אֲנִי מִתְנַהֵג עִמָּהֶם בִּזְכוּת אֲבוֹתָם, וְתֵדַע שֶׁעַל אָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲנִי אוֹמֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, וּכְשֶׁשָּׁמַע משֶׁה כָּךְ שֶׁלֹא הִזְכִּיר אָבִיו כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה בַּתְּחִלָּה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יֵשׁ חוֹטְאִים בַּשְּׁאוֹל, אָמַר לוֹ לָאו. אָמַר לְפָנָיו לְשֶׁעָבַר אָמַרְתָּ שִׁמְךָ עַל אָבִי וְעַכְשָׁו סִלַּקְתָּ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ בַּתְּחִלָּה פִּתּוּי פִּתִּיתִי אוֹתְךָ מִכָּאן וָאֵילָךְ דִּבְרֵי אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר עִמְּךָ. זֶה שְׁמִי לְעֹלָם, חָסֵר וָא"ו, שֶׁלֹא יֶהְגֶּה אָדָם אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר, שֶׁאֵין אוֹמֵר אוֹתוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי.