פרק א · אות לג
לג וַיּוֹאֶל משֶׁה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ, וְאֵין וַיּוֹאֶל אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יד, כד): וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם, וְלָמָּה הִשְׁבִּיעוֹ, אָמַר לוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיַּעֲקֹב אֲבִיכֶם כְּשֶׁנָּתַן לוֹ לָבָן בְּנוֹתָיו, נְטָלָן וְהָלַךְ לוֹ חוּץ מִדַּעְתּוֹ, שֶׁמָּא אִם אֶתֵּן לְךָ אֶת בִּתִּי אַתָּה עוֹשֶׂה לִי כָּךְ. מִיָּד נִשְׁבַּע לוֹ וְנָתַן לוֹ אֶת צִפֹּרָה, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר קִבֵּל עָלָיו לָלוּן עִמּוֹ, וְאֵין וַיּוֹאֶל אֶלָּא לְשׁוֹן לִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יט, ו): הוֹאֶל נָא וְלִין. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ קִבֵּל עָלָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאנוֹ, וְאֵין וַיּוֹאֶל אֶלָּא לְשׁוֹן הַתְחָלָה, כֵּיוָן שֶׁנָּשָׂא בִּתּוֹ הִתְחִיל וְקִבֵּל עָלָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאנוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם, דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים לָשׂוּם שֵׁם לִבְנֵיהֶם לְעִנְיַן הַמְאֹרָע, בְּיוֹסֵף מַהוּ אוֹמֵר (בראשית מא, נא נב): וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה, וְאֶת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם, כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ. אַף משֶׁה קָרָא שֵׁם בְּנוֹ גֵּרְשֹׁם עַל הַנֵּס שֶׁעָשָׂה לוֹ ה', שֶׁגֵּר הָיָה בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה וְהִצְלִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָּׁם.