פרק א · אות לא
לא וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה, שֶׁעָמְדוּ דָּתָן וַאֲבִירָם וְהִלְשִׁינוּ עָלָיו. וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת משֶׁה, שָׁלַח פַּרְעֹה וְהֵבִיאוּ סַיִּף שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ, וּנְתָנוֹ עֶשֶׂר פְּעָמִים עַל צַוָּארוֹ וְנַעֲשָׂה צַוָּארוֹ שֶׁל משֶׁה כְּעַמּוּד הַשֵּׁן וְלֹא הִזִּיקַתּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, ה): צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן. וַיִּבְרַח משֶׁה מִפְּנֵי פַּרְעֹה, אָמַר רַבִּי יַנַּאי וְכִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִבְרֹחַ מִפְּנֵי הַמַּלְכוּת, אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁתָּפְסוּ אֶת משֶׁה וְחִיְּבוּהוּ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְנִדְמָה לָהֶם בִּדְמוּת משֶׁה וְתָפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וּבָרַח משֶׁה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נַעֲשׂוּ כָּל הַסַּנְקְלִיטִין שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין לִפְנֵי פַּרְעֹה מֵהֶם אִלְמִין מֵהֶן חֵרְשִׁין מֵהֶן סוּמִין, וְהָיָה אוֹמֵר לָאִלְמִין הֵיכָן משֶׁה וְלֹא הָיוּ מְדַבְּרִים, לַחֵרְשִׁין וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין, לַסּוּמִין וְלֹא הָיוּ רוֹאִין. זֶה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות ד, יא): מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, מִי שָׂם פֶּה לְפַרְעֹה שֶׁאָמַר בְּפִיו הָבִיאוּ אֶת משֶׁה לַבִּימָה לְהָרְגוֹ, (שמות ד, יא): אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם, מִי שָׂם הַסְּגָנִים אִלְמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין שֶׁלֹא הֱבִיאוּךָ. וּמִי עָשָׂה עַצְמְךָ פִּקֵּחַ שֶׁתִּבְרַח, (שמות ד, יא): הֲלֹא אָנֹכִי ה', שָׁם הָיִיתִי עִמְּךָ וְהַיּוֹם אֲנִי עוֹמֵד לְךָ.