פרק א · אות ב
ב דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, וְאֵלֶּה מוֹסִיף שֶׁבַח עַל הָרִאשׁוֹנִים. (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, פָּסַל לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, הוֹסִיף שֶׁבַח עַל שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמַעְלָה, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ צַדִּיקִים.