שלח תשלח· רבי נפתלי ויינברגר
חלק המעשי · הכרת טבע העופות
פתיחה
בחלק זה של הספר נציע בפני הקורא, טבע העופות אורחותיהם והרגליהם, בכל מה שנוגע לסדר בניית הקן, הטלת הביצים, גידול האפרוחים, והתנהגות האב והאם במשך כל תקופה זו.
המידע המובא בחלק זה, חשוב ונחוץ מאד, לכל מי ששואף לקיים מצות שלוח הקן עם כל פרטיה ודקדוקיה. המעיין ימצא כאן ידיעות חשובות שיעזרו לו בשלב חיפוש הקן, ולאחר מכן, בשלב השילוח, לדעת מתי הוא הזמן הראוי לעשות זאת, כדי שיקיים אכן את המצוה כדינה.
שמנו דגש מיוחד, לשלב תוך כדי תיאור טבעי העופות, את ההשלכות המעשיות שעולות לדינא מן האמור, ע"פ מה שנתבאר באריכות בחלק ההלכות. כך, שלמעשה חלק זה כולל בתוכו הדרכה מעשית־הלכתית למצות שלוה"ק. ותקוותי תאמצני שבזכות ספרי זה בכלל, והחלק הנוכחי, בפרט - יזכו רבים וטובים לקיים מצוה נפלאה זו, אשר הרבה כתרים ומעלות כרוכות בה, כמובא באריכות בחלק האגדה.
החומר והידע רב המובא כאן, מבוסס על מעקבים רבים שעשיתי בעצמי לצורך קיום המצוה, וכן על מעקבים של רבים אחרים שעשו לצורך המצוה. רוב הדברים שמעתי גם מחכמי טבע גדולים בארה"ב, המומחים בענין זה. וכן הם כתובים בספרי טבע ומחקר המבוססים על מעקבים רבים ומדוייקים.
לא הבאנו כאן חומר הנוגע לכל סוגי העופות הכשרים שאפשר לקיים בהם מצות שלוה"ק, מכיון שחלקן הגדול אינו מצוי בכל מקום, וקשה גם להגיע אל קיניהם. לכן התמקדנו, בראש ובראשונה, בתור, ובעיקר, בסוג הקרוי 'תור העיר' "Palm Dove" (המוכר לכל בצבעו החום), מכיון שהוא מצוי ביותר בכל ערי ארץ ישראל, וגם קל להגיע אל הקן שהוא עושה. לאחר מכן, נוסיף בעזה"י, מעט ידע השייך במיוחד ליונה, ציפור דרור ותרנגולת, באותם פרטים בהם הם שונים מהתור.
א. התור (Doves)
הוא אחד מהעופות הנפוצים והמפורסמים בעולם. הוא נמצא כמעט בכל מדינות העולם. בחלק מהמדינות הוא נמצא לאורך כל ימות השנה, ובחלקן הוא נמצא רק במשך חודשי הקיץ.
למעשה, ישנם עשרות סוגים של תורים. כאמור לעיל, אנו מתמקדים בסוג הקרוי תור העיר. ישנם עוד כמה סוגי תורים המצויים בארץ ישראל, אך הם זהים לתור העיר בכל מה שנוגע לטבעיהם והרגליהם. גם השינויים במבנה גופם ובצבעיהם, אינם בולטים כ"כ לעין.
בארץ ישראל מצויים רוב התורים [ובפרט הקינים שלהם] בחודשי הקיץ, וכלשון הכתוב: הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו. (שיר השירים ב,יב).
ב. תור העיר - צוצלת
צבעו אפור־חום־אדמדם. הוא רזה יותר מן היונה. הליכתו דומה לזו של היונה במתינותה. מקורו דק וחד. שמו תור העיר, משום שהוא אכן נמצא בכל עיר ועיר. ידוע גם בשם יונת בר, וכן בשם צוצלת.
אגב, בגמרא בבא בתרא (עה,א) מצינו כעין זה: כביעתא דצוצילתא. ופירש"י, ביצת עוף קטן ששמו תאציל. ובספר הערוך (ערך צצלא) כתב דהוא מין תור. וכן הביא בפירוש 'פרק בשיר' להגר"ח קניבסקי שליט"א על פרק שירה (פרק ד' בהג"ה) שכתב רבינו חננאל בשבת (פא,א) שצוצלת הוא עוף ממין התורים.
בנוגע לכשרותו - יעוין לעיל (עמ' רכג) במאמרו המקיף והנפלא של רבי אמתי בן דוד שליט"א שמעיד ומביא מקורות על כשרותו המובהקת. והעידו בפני שמרן הרב שך זצ"ל ובעל הקהלות יעקב זצ"ל ובעל המנחת יצחק זצ"ל ובעל המנחת שלמה זצ"ל ויבלחט"א הגרי"ש אלישיב שליט"א והגר"ח קניבסקי שליט"א, כולם קיימו מצות שלוה"ק על תור העיר. ומהגאון רבי משה הלברשטאם שליט"א שמעתי שבעל המנחת יצחק זצ"ל הורה שמותר לאכול ביצי התור. ומי שאינו בקי במיני צפורים, יעשה שאלת חכם לפני שאוכל מהם, שלא תצא ח"ו תקלה חמורה.
ג. היכן מקנן התור ומתי
א. הקב"ה הטביע בטבע התור שאין הוא מפחד מבני אדם, ולכן הוא בונה קינו בתוך ישוב בני אדם, על בתיהם ובחלונותיהם.
התנאים הנחוצים לו לבניית הקן הם: מקום שטוח וקצת רחב ידיים. גבוה במקצת שלא יגיעו לשם בעלי חיים כגון חתולים וכלבים. שיהא מוגן מלמעלה כדי שלא יבחינו בקן עופות דורסים כעורבים. לפעמים יתורו גם אחר מקום שמוגן מבני אדם.
ב. בפועל, מרבים התורים לקנן על אדני חלונות הבתים, זאת למרות, שיד אדם נגישה ובקלות ניתן לגרשם, לקלקל את הקן או לקחת את הביצים והאפרוחים.