שלום דוד חלק א· רבי דוד ב"ר משה הכהן מג'רבה
סי' אני כליפה
אשירה לאל עליון כיום צאתי מחנם לכבוד התנא רבי מאיר בעל הנס:
נורא מאד כשמש מא"ר נודע בשערים עצמה חכמתו היה עוקר הרי הרים. מומחה ופקיע ראש הוא לכל הסופרים בזכותו תנא עמך מהר ותשא נס:
ידור איש בעת צורך לעלוי נשמתו לבני וחיי ועושר יזכה להם בזכותו גם מחולי צער ה' ירפא אותו הוא ניצוץ משיחי אשר נדחי יכנס:
כל פה יודה לגודל נסיו ומעשהו הנעשים לכל איש ואשה בעירו ומחנהו בזכות משנתו ה' יבנה ביתו ונוהו לתוכה כהן ולוי וישראל יהיה כונס:
ת"ם האל עד אן תנשני בבור גלות למה תשכחני חושה מהר נא וגאלני אלהא דמאיר עניני. אליה תשלח אדוני בבשורה יאיר את עיני יקבוץ קהלי לארמוני. הושיעה ימינך וענני:
מלכי צורי וקוני. לך תלויה עיני. מבור גלות פדני. בצדקת אב המוני:
נא חדש את ששוני. ותבנה בית מעוני ולוי ישיר על דוכני. וכהן יקריב את קרבני:
ת"ם שירה ערוכה ושמורה. ליום ל"נ אשוררה:
אשמח ביום ל"ג ואשירה לכבוד רבי שמעון אזמרה אלמוד זוהר ושבהיו במורא בזכותו נגאל במהרה:
יחיד בדורו היה חד מבני עליה. הוא גלי כל רזייא ועמיה שרא נהורא:
במה גובריה וחיליה. עצר מלאכא במיליה כל דבעי ה' עביד ליה. ומבטל כל גזרה:
נאזר בעוז וגבורה. אריה במלחמת תורה. וקולע אל השערה. אספקלריא המאירה:
למערה הוא ובנו נחבא. נברא להם מעין וחרובא. וגלו סוד המרכבה וכל סתרי התורה:
ישבו שם שנים עשר מגזרת מלך קיסר וכשמת יצאו מן המצר מאפלה לאורה:
פעל נסים וגבורות ובטל כמה גזרות. והוציאם מאפלה לאורות. ליהודים היתה אורה:
הוא טהר טבריה. מכל קברי מיתייא. ומפני כהנייא. הארץ נטהרה:
יום ל"ג לעומר חדוה ושיר וזמר. עם שכר ויין חמר. וגם בגדי תפארה:
צלי אש ומי דקלים. ומגדנות ושאר מאכלים. ומטעמים מבושלים. ושלחן ומטה מפוארה:
ומהר שלח את משיחנו. יקבץ את נדחינו לתוך בית מקדשנו. בהיכל ועזרה:
ת"ם רשכ"י קדוש ונורא ממנו תצא תורה:
אגיל ואשמח בלבבי לכבוד התנא רשב"י:
ביום ל"ג אשכח עצבי יום גדול הוא ונורא:
נסים נעשו לו. מה' צור גואלו. זך וישר פעלו. מעשהו מה נורא:
לו נגלה כל חביון הנעלם מכל רעיון אחוז בכתר עליון הוא ראשון שבעשרה:
יקירו דעשר ספרייא בם אחוזים חברייא תקינו כל עלמייא בתיקונא יאה שפירא. פרצופי אצילותא עד עלמא בתרייתא בדחילו ורחימותא יחידו בחדא קשרא:
המשיך אור אריך אנפין לכל עלמין ופרצופין. עד רישא דזעיר אנפין כלהו מלייאן נהורא:
חדוותא יתירתא כד מלעי באורייתא עביד לעילת עילתא כתר ועטרה:
זיני דמסאבותא וכלהו קליפותא עבד להו תבירותא נחשא ופרזלא ופחרא:
יחד אם ירצו שלשתם הוא ואלעזר ויותם נמחל כל עון בזכותם ובטלה כל גזרה:
כל ימיו אשר חיה עסק בדת תושיה. ובכל מילי דשמייא בקדושה ובטהרה:
קדוש רם ועליון תרחם על בת ציון ובנה מקדש ואפריון ותאסוף שה פזורה:
ת"ם כלי שיר אעירה. פה אפתח בזמרה. בערכי את המגורה. לכבוד רשב"י שר התורה:
ליל ל"ג לעומר אנגן בכלי זמר. לאל עלי גומר. בכל כחי אשוררה. יחד עדה הראשה. לומדים זוהר בקדושה. ובשבחיו אשר עשה מעשהו מה נורא:
הוחבא מרוע הגזרה הוא ובנו במערה שתי שנים ועשרה. ואחר יצאו לאורה:
פדה ישראל מצרות והוציאם אם מאפלה לאורות. ובטל כמה גזרות היה להם לעזרה:
הוא ניצוץ משה. כבודי ומרים ראשי בזכותו תזריח שמשי. מאפלה לאורה:
כל סתרי המרכבה. וכל חכמה נשגבה. לו גלו בחבה הוא אספקלרייא המאירה:
הוא גילה סוד התורה לחבריו בעשרה אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה:
נרמזו כולם בספירות עשר חסדים מאירות אור צח אור יקרות. שם נפשם קשורה:
הוא רמוז בכתר. ובנו בחכמה מכתיר ורבי אבא מסתתר נפשו בבינה נסתרה:
יאיר רבי יהודה בחסד רוח יסודה ורבי יצחק אודם פטדה נשמתו שם בגבורה:
וגם רבי יוסי בתפארת הוא הששי ורבי חזקיה קדושי בנצח נפשו מאירה:
יסוד ר"י בהוד היה. וביסוד רבי חייא ורבי ייסא במקדש יה. מלכות היא גמירא:
צדיק תכפר עוני. וגם פשעי וזדוני. למענך לא למעני. מהר פדנו במהרה:
ובנה מקדש ואפריון באור כתר עליון וקבצנו לעיר ציון. בתוך היכל ועזרה:
ת״ו ש"ל ב"ע בעה"ו