אור ברסלב
שלום אסתר פרק ז › פסוק ז

שלום אסתר· רבי יצחק ב"ר מרדכי גרשון

פרק ז · פסוק ז

פסוק ו

והמלך קם בחמתו כלו׳ היה לו קימה במה שיראו כל העולם שהרג המלך למי שבסבתו הרגו את ושתי ובקש גם עתה להרוג את אסתר. גם ממה שיראו העולם שאינו מקפח שכר שום עושה טוב כי למרדכי בעבור שהצילו מיד בגתן ותרש נתן לו מעלה וגדולה כמו שמוכיחים הכתובים ממנו ישמעו ולמדו השומעים להצילו ממות. א״כ למלך בעצמו היה לו קימה ויהיה לו קימה ונתנצלה אשתו ועִמה עַמה ומתוך היין נהרגה ושתי ומתוך היין נתנצלה אסתר ונהרג המן והקריב את ישראל לאביהם שבשמים ע״י היין כמ״ש לעיל.

אז והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר כלו׳ חשב להנצל בתת התנצלות לאסתר במה שהוא לא ידע כי היא היתה מעדת ישראל ולה נאות להיות מלכה כי אם היה מתגלה לו זה לא היה שם עצמו בענין זה. ואמר לה שתנתן לו נפשו בשאלתו ולא ירע בעינו על היותו הוא עבד היהודים וכל ממונו והונו יתן בעד נפשו.

והודיענו הכתו׳ כי היה לו אחד בפה ואחד בלב כי כל זה לא אמר אלא שראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך כי לאסתר היה לו צד התנצלות באמו׳ שלא היה יודע מאי זה עם היתה ובודאי שאין כונתו שתמות. אמנם בעיני המלך לא היה לו פה להשיב על אשר הרגו את ושתי בעבורו.

תוכן העניינים

שלום אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה