שלום אסתר· רבי יצחק ב"ר מרדכי גרשון
פרק ד · פסוק ז
ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו. אמר יצחק הגיד לו מה שקרהו עם המן כי תחת אשר לא השתחוה לפניו ולע״ז אשר בחיקו כמ״ש לו עבדי המלך מדוע אתה לבדך עובר את מצות המלך כי כל ישרא׳ שמעו ויראו לנפשם וישתחוו לו ואתה למה לא תאבה לו ולא תשתחוה לו. ויגד להם כי דתו גוזרת ואומרת שלא ישתחוה לו. וכל מי שמשתחוה בשם ישר׳ לא יכנה. הורה להם כי לא נמצא יהודי כשר ושלם בזה הדבר אלא הוא לבדו. וז״ט כי הגיד להם אשר הוא יהודי. אז כשידע המן כי מפני הע״ז החקוקה בבגדו לא ישתחוה לו הסירה ממנו לראות אם ישתחוה לו. וירא המן כי אין מרדכי כורע כשהי׳ לו הע״ז ולא משתחוה לו לבדו כשהסיר הע״ז. וז״ט וימלא המן חמה. ועם ששאר היהודי׳ השתחוו לפניו ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי כלו׳ שיש גדולים כמוהו שלא ישתחוו לו וילכו בדרך מרדכי וע״כ קראם עם מרדכי והם הסנהדרים וזולתם. אז ויבקש המן להשמיד את כל היהודים כלם עם הדומים למרדכי. וז״א עם מרדכי פעם ב׳ ואפשר שהרשע הזה בטח לנצחם במה שעברו ברית ה׳ והשתחוו לו ואפשר שזה היה דעתו במ״ש ואת דתי המלך וכו׳ ולמלך אין שוה סתם לומ׳ כי אפי׳ מלכם בכעס עמהם שעברו תורתו ולא ינגד אותנו אלהיהם. ע״כ אם על המלך טוב יכתב לאבדם כי אין דת בידם לא דתם ולא דתינו. ועשרת אלפים וכולי וכיון כזקנו עמלק שלא בא להלחם בישראל אלא כשרפו ידיהם מן המצות והוא לה ידע כי האלים עבר על פשע עמלק אז לפי שעה כי רבים בני שוממה וישר׳ לא היו ראויים וזכאים באותה שעה וזר בעיניו ית׳ להאבידם ואפי׳ יהיה זכות ביד עמו ישראל כמז״ל בסנהדרין בפסוק שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה כללות מז״ל כאו׳ הב״ה למ״ה אלו מעשי ידי ואלו מעשי ידי למה אאבד אלו מפני אלו. היינו דאמרי אינשי רהיט ונפיל תורא ואזיל ושדי ליה סוסיה באוריה. והרשע הזה לא השיג לדעת כי הוא רך ויחיד וכנגדו נמצאו בישראל רבים גדולים משרתי עליון ובפרט מרדכי.
וטעם מרדכי שלא רצה להשתחות לו כשהסיר הע״ז מעליו מפני כי כל רואיו לא ידעו זה וילמדו ממנו לשוב לחטא והוא חילול השם בפרט בעיני הסנהדרי׳ וכולי וכמ״ש החסיד אבא מרי ז״ל על מז״ל בפ׳ ויקח העבד י׳ גמלים ופרט ואמר מגמלי אדניו אז״ל מן הזמומים וכו׳ ע״כ לא רצה להשתחות לפניו וזהו מה שקרה לו אשר הגיד להתך וכו׳ זה אמר יצחק.
אמנם הם אמרו כי ההגדה היה שאמר לו שיאמר לאסתר כי הרשע הזה הערים לעשות בתחבולה עצומה עד שאפשר שלא יהיה תקומה לישראל בשום אופן אפי׳ שתבכה ותתחנן לפני המן לא תועיל לה כי רב כעסו עמהם ובפרט עמו. ואת פרשת הכסף וכולי אשר אפי׳ עם המלך לא תוכל מרוב פרשת הכסף אשר אמר לשקול וידוע כי השחד יעור וכו׳ ואפי׳ תגלה לו כי את היהודים היה כונתו לאבד