שלום אסתר· רבי יצחק ב"ר מרדכי גרשון
פרק ב · פסוק יט
ובהקבץ בתולות שנית וכו׳ וקשה אחר שנתנחם המלך עם אסתר וישם כתר מלכות בראשה למה קבצו פעם ב׳ ועוד מה קשר יש לקבוץ זה עם ומרדכי יושב בשער המלך. ובזה רבו הדעות ודרכם אינו מחוור כי אם מ״ש ראב״ע ז״ל וזה משמעות פירושו. כשהמלך המליך את ושתי עשה משתה והוא מה שספר בתחלת המגלה בשנת שלש למלכו ולוקחה למלך על ידי קבוץ בתולות כמו שנלקחה אסתר ובאותו משתה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה לפי שנהנו מסעודתו של אותו רשע. אמנם עתה בשני הקבוצים האלו שנעשו משתאות לא חטא איש א׳ כי מרדכי יושב בשער המלך ולא הניחם למרות לאל עליון. או נמשך למה שפי׳ למעלה שקבוץ זה לא היה אלא להרע לשרים שתהינה בנותיהם בעולות ועגונות כאלמנות חיות ולכן עם שמלכה אסתר עכ״ז קבצו שנית לרעתם ומרדכי יושב בשער המלך לראות מה זה ועל מה זה כי לא השיג לדעת מה טעם הקבוץ: