שלום אסתר· רבי יצחק ב"ר מרדכי גרשון
פרק ב · פסוק יז
ואמר ויאהב המלך את אסתר כלו׳ בערך הגדולה והכבוד אמר ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים כלו׳ יותר מאותן שהיו כבר נשים יקרות וחשובות בעיני המלך. ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות והוא כמז״ל אילו היה רוצה לטעום טעם בעולה טועם. טעם בתולה טועם. ולהיות לה בביאה א׳ תרי טעמי ע״כ נאהבה בעיני המלך מכל הבתולות והמלך בעצמו בידיו מאהבתו אותה שם כתר מלכות בראשה. ואמר וימליכה תחת ושתי כי לא מצא בכולן יפה ונאה כושתי כי אם אסתר: