שלום אסתר· רבי יצחק ב"ר מרדכי גרשון
פרק ב · פסוק ט
והודיענו הכתו׳ כי עם היות שלוקחה ע״כ ולא היתה ראויה לשאת חן וחסד לפני המלך והיתה עצובת לב עכ״ז ותיטב הנערה בעיניו יות׳ מכלן לפי שחוט של חסד משוך עליה וז״א ותשא חסד לפניו וימהר בבהלה תכף ומיד את תמרוקיה ואת מנותיה לתת לה מאתו ומאת כל שריו וכו׳ וישנה כלומר ששינה את מקומה והושיבה במושב למעלה מכל היושבות לפניה וזה עשתה לה לטוב אשר ראה כי אין בכל הנערות כמוה: