שלום אסתר· רבי יצחק ב"ר מרדכי גרשון
פרק א · פסוק יא
ותמאן בדברו לאמר אין. לג׳ סבות א׳ שהיתה עם הנשים ואין כבודה לצאת מעמהן. הב׳ שלא היה לה הקדמת ידיעה ב׳ או ג׳ ימים קודם להתקשט עצמה אכן פתאום בעלות יינו שלח להביאה. ג׳ ששלח בעבורה עם הסריסים אשר לו היה נאה ללכת להביאה ולא עם פחותים ונבזים בערכה. ואעפ״י שכונתו לא היה אלא להורות שהיה לו אשה נאה וזה שלימות ומעלת האשה היפה לבא כאשר היא עומדת מבלי קישוט כי משם ידעו ויבינו מה יהיה גודל יופיה כשתתקשט: