שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי תענית· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ז
שהיה אביה וכו'. כתב הי"מ ומייתי ליה הכא דמשום הכי שמחו דלאשה כזו שירשה משתי מטות היתה צריכה להנשא לאיש שהוא משתי מטות כמותה וכו' ע"כ ותימא ומה תועלת באיש כזה שהרי משפחת אב קרויה משפחה והנחלה נגרע ממטה האם לכן נ"ל דמייתי ליה הכא דמטעם זה היו אסורים להנשא לאיש שהוא משבט אחר כדי שלא יבא על ידי בניהם הסבת נחלה:
הנאות היו אומרות וכו' בי"מ כתב דה"ג הנאות אומרות תן עיניך בנוי והמיוחסות אומרות תן עיניך במשפחה והכעורות אומרות קחו מקחכם לשם שמים וכ"ה בבבלי מיהו דוחק להגיה כל כך ולפי מ"ש בקונט' אין צורך להגהתו:
הדרן עלך בשלשה פרקים וסליקא לה מסכת תענית
סוף הספר