אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי תענית· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה ה

הלכה ד

אדם שהוא עתיד להנהיג שררה וכו'. כ' הי"מ וקשה מהא דאיתא במ"ר שאמר משה יפקוד אלהי הרוחות איש וגו' שתבע שירשו בניו גדולתו משמע שלא ידע שיהי' יהושע המנהיג ע"כ ונראה לי דפי' עתיד שהוא מוכן ומוכשר וראוי לכך כמו להיות היהודים עתידים ליום הזה:

היה משה תפוס בטפחיי' וכו'. הדברים תמוהים מה ענין תפיסת הלוחות ונצחו' של משה ומוכרח אני לגלות טפחיים ולכסות שלש דארכן ששה נגד ו"ק וכדתנן ג' כללו' הסדר שהן ג' כנודע ותפס משה בשני' שהן שלו והן קרני הוד שזכ' בהן משה ושתי' האמצעי' כפי הסדר הן היו בינתיים ונצח משה כפי מדתו שהוא נצח והבן:

קלקול חשבונות יש כאן הה"ד ויהי וגו' וקשה תינח ישראל שבירושלים טעו ונתקלקלו בחשבונות מרוב היגון והטרדה אלא יחזקאל שנאמר לו נבואה זו למה טעה בחשבונות ואפשר דהיינו דפריך רבי מנא וכדפרישית בקונטרס והי"מ כתב שם דברים דחוקים ע"ש:

ובגליות על השמוע'. וק' הא מן הגולה שלחו להכהנים לשאול האבכה בחדש החמישי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שני' ש"מ דאף בגולה הי' יום הצום ט"ב. וי"ל דה"ק ובגליות מתענין אף על השמוע' וכ"ש ביום השרפה עצמו ועי"ל דאותן ששאלו היו מהגולי' שבאו לאחר החרבן לבבל:

א"ל מאחר וכו'. מה שפירשתי בקונט' הוא דחוק לכן נ"ל דה"ג ר"י אמר אומרים שיר בלא קרבן ורשב"ל אמר אין אומרים שירה בלא קרבן והשתא שפיר פריך ר"י לדידי ניחא שאמרו שירה על הנסכים של יום ד' שלא הביאו אז דמקריבין נסכים בלא קרבן אבל לרשב"ל קשיא וצ"ע בערכין דף י"א ע"ב:

ושפכו דם נקי. וקשה היינו מה שהרגו כהן ונביא ודיין דאילו היה חייב מיתה לא היה עון בהריגתו אפילו כולו מחמדים וי"ל דהיה בזה חילול השם לשפוך דם נקי בעזרה והלכך נקט באיכה רבתי עוד וחללו את השם וכתב הי"מ א"כ שמונה הוו ולפמ"ש ניחא ועי"ל לפעמים הנהרג חייב מיתה בידי שמים כדאמרינן הקב"ה מזמינן לפונדק אחד אבל זה היה נקי מכל וכל:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי תענית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה