שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי תענית· רבי דוד פרנקל
פרק א · הלכה ח
כותלא דגנא ביה. ותימא על הרא"ש והטור שכתבו בשם הירושלמי שלא אסרו אלא בנין של שמחה והרי שמואל מסיק דאף סתם בנין אסור כל שהוא להרווחה והיינו כסתמא דבבלי דלא מחלק וצ"ע:
שלא לעשות סעודת אירוסין. כתב במג"א בא"ח סי' תמ"ד ותימא האיך יחלוק הירושל' על מתני' דפ' אלו עוברין דתנן ההולך בע"פ לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו הרי דמותר לעשות סעודת אירוסין לכן נ"ל דה"פ הדא דאת אמר סעודת אירוסין אם אירס קודם לכן אסור לעשות הסעודה בע"ש אבל לארס בע"ש מותר שלא יקדמנו אחר ואז מותר ג"כ לעשות סעודה עכ"ל ועוד האריך בקושיות בסי' רמ"ט אדברי הש"ע ע"ש וקשה לפרש כן דא"כ עיקר חסר מן הספר לכן נ"ל פשוט דמתני' דפסחיה איירי שהולך לאכול סעודת אירוסין בערב בליל פסח ולק"מ ואף שכתב הט"ז בסי' תקמו ס"ק ב' ובלבד שלא יעשה סעודת אירוסין ונראה דכ"ש סעודת נישואין הראשונה דהיינו שנשא ערב הרגל ולא אכלו שום סעודה עד הרגל דאסור וכ"מ להדיא בריב"ש שמביא ב"י ע"כ דבריו תמוהים שהרי הרב"י כתב בפי' דהריב"ש סובר דמותר לעשות סעודת נישואין ברגל אם נעשו הנישואין קודם הרגל וכ"כ הרב"י בשם הרמב"ם ורש"י והרשב"א וכ"כ בש"ע סי' הנ"ל סעיף ג לענין נישואין ובסעיף א' כתב ומותר לארס ובלבד שלא יעשה סעודת אירוסין הארוס בבית ארוסתו בשעת אירוסין ע"כ הא אם אירס קודם הרגל מותר לעשות הסעודה ברגל ותימא על מ"ש המג"א שם ה"ק ב' בשעת אירוסין פי' שלא יעשה האירוסין בסעודה ע"כ מי דחקו לפרש כן הרי הרב"י מתיר אפילו סעודת נישואין שלא בשעת נישואין כ"ש סעודת אירוסין והדבר ברור כמ"ש דמותר לעשות סעודת אירוסין ברגל אם אירס קודם הרגל וניחא דברי הירושלמי ודברי הש"ע בסי' רמט ובסי' תמד ובסי' תקמו:
הדרן עלך פרק מאימתי