אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל

פרק יא · הלכה ה

הלכה ג

מפני סכנה. כתבו תוס' בפירקין דף ק"א ע"א בד"ה רי"א וכו' וקשה לר"י דהשתא לר"י שרא טלטול דרך מקום פטור ברשויות דרבנן ואפילו רבנן לא פליגי אלא בשאינו עושה הנחה במקום פטור ובפ' כיצד משתתפין פריך לזעירי דאמר אסור להחליף דרך מקום פטור מכרמלית לרה"י ולזעירי קשיא פלוגתא דרשב"ג ורבנן דפליגי בהא ומשני לה והשתא הא דתנאי דהכא דלא כוותיה וי"ל דמ"מ הני תנאי דהתם כיון דמצי לאוקמי כוותיה מוקי' להו ע"כ ול"נ דלזעירי איכא לתרוצי דמפני הסכנה התיר ר"י כאן אבל לדינא אסור להחליף ובהכי ניחא נמי מאי שמקשי' תוס' דף ק' ע"ב בד"ה כחו מהא דאמרי' בעירובין גבי גזוזטר' שהיא למעלה מן המים ל"ש אלא למלאות אבל לשפוך אסור וכו' דמ"ד ל"ש וכו' פליג וסובר דכחו בכרמלית גזרו ומוקי להך ברייתא כזעירי וכמ"ש מיהו ליתא להא דמכדי אליבא דמאן קאמר הכא כחו בכרמלית לא גזרו לר"ח ורבה בר רב הונא ואיהו הוא דאמר בעירובין לא שנא וכו':

אר"ה נסר שהוא חוץ לספינה וכו'. כ' הרשב"א הא דאמרינן עושה מקום ארבעה חוץ לספינה וכו' פי' רבינו האי והגאונים שעושה מקום כגון תיבה פחותה או סל פחותה ונמצא סיוע בירושלמי עד סל פחות ע"כ דאלמא משמע שהוא צריך לפתות אותו ולעשות אותו כמין תיבה פתוחה או סל פתוח ואתיא כאותה דתניא בעירובין בפרק כיצד משתתפין רבי חנניא בן עקביא אמר גזוזטרא שיש בה ארבע אמות ע"ג ארבע אמות חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא כלו' דאמרי' כוף וגוד ואע"ג דתנא דמתניתין דהתם לית ליה כוף וגוד דלא שרי עד דאיכא מחיצה ממש על עשרה טפחים וכדתנן התם גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין ממנה אלא א"כ עשה לה מחיצ' גבוהה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה וקי"ל כתנא דמתניתין התם דהוא בחצר ויכול לעשות מחיצה ממש לא התירו לו אלא במחיצה גמורה של עשרה אבל בספינה איכא למימר מודו ליה לרבי חנינא בן עקביא ע"כ ולפי מה שפירשתי בקונטרס שעושה תיבה פתותה ממש והיינו משום הצדדין שהן כמחיצה ל"ק מכאן כלום וכן נראה דאם כדבריו שאין רצונו לומר אלא שיחקוק בו נקב מ"ש סל ותיבה דנקט:

הדרן עלך פרק הזורק

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה