אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה ג

הלכה ב

אם נתקלקלה הגומא אסורה. פירשתי בקונט' דבא לפשוט הבעיא דנטלו מבע"י וקדש עליו היום זה הוא לפי שיטת ופי' הר"ן שכתבתי לעיל בפ' כירה אבל לפי פירושי התם נ"ל לפרש גם כאן דמילתא באנפי נפש' דבבבלי קאמר משמיה דרב דאם נתקלקלה הגומא אפי' נטלו מבערב אסור להחזירו ולפום פירוש' דילן דבא לפשוט האיבעי' א"כ אם נטלו מבערב מותר להחזיר אפי' נתקלקלה הגומא וכדדייק הר"ן לעיל וצריכין לומר דר"י פליג ארב רביה לכן נ"ל דאמתני' קאי והיינו שמעתתי' דרב והאיבעי' לא איפשיטא כהך איבעי' דנתגלה דבסמוך:

נתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום. כתב הרב"י בסי' רנ"ז אבל סמ"ג וסמ"ק כתבו דכל שנתגלה מבע"י אסור לכסותו משתחשך דלכך נקט לשון דיעבד וכו' אבל נתגלה מבע"י אפי' ממילא אסור לכסותו משתחשך והכי איתא בירושלמי וכו' וכיון שרוב הפוסקים והירושלמי מסייעם ראוי לסמוך עליהם עכ"ל ולא ידעתי מאי ראי' מייתי מירושלמי אדרבה הא קי"ל איבעי' דרבנן לקולא א"כ לפי הירושלמי מותר לכסות שהרי לא נפשטה בעי' זו וזה סייעתא גדולה לדעת הפוסקים דמותר לכסות משתחשך וכ"פ תוס' והרא"ש ועיי' בב"ח:

אלא כר' דר' מתיר רש"י פי' במתני' ונותן לתוך הכר כדי שלא יחמו בחום הקיץ והחמה כגון כר וכסת של לבדין שאינו מחמם וכתב הר"ן מכלל דס"ל דאילו עביד הכי כדי שתפיג צנתו אסור והגאונים חולקין וקשיא לי לפירש"י א"כ מאי פריך הש"ס ממתני' ארבנן דר' דלמא מתניתין איירי שטומן בשביל שלא יצטננו ורבנן איירי להטמין שתפיג צנתן וזה אסור מיהו אהא יש לדחוק ולומר דסובר המקשה שאין מי שיתיר להטמין שתפיג צנתן וקשי' מ"ט דר' דמתיר הלכך מוקי פלוגתייהו במטמין שלא יחמו וקשיא ליה מתני' לרבנן אך קשה בבבלי גרסי' א"ר הונא א"ר אסור להטמין את הצונן והתניא ר' התיר להטמין את הצונן ומאי פריך דלמא הא דמתיר היינו שלא יחמו והא דאוסר היינו שתפיג צנתן:

הדרן עלך פרק במה טומנין

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה