שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה ו
אינו צריך ליה שמירה. כתב הי"מ ואיכא למידק היכא מיתרצ' באומרו אלא שאין וכו' דליכא למימר משום דאין מקטרג א"צ שימור ועוד דמתמיהתו משמע דלעולם צריך לומר דבכ"מ צריך שימור ולא הדר ביה מהא וי"ל דה"ק דא"א דונשמרת מכל דבר רע כפשטיה שישמרנו מעבירה דא"כ קשה הא אם אינו יוצא א"צ שמירה אלא פירושו השמרו מכל דבר רע שידובר עליכם דהיינו מה שיקטרג השטן ונפקא מיניה למיבעי רחמי ולהזהר אז בתשובה טפי עכ"ל ולפמ"ש בקונטרס מעיקרא לק"מ:
למה אלא מכאן וכו'. כתב הי"מ קשה אי דאכתי איכא סכנה מאי בעי ואי דליכא סכנה מאי משני עכ"ל ולפי מה שכתב בקונט' מיושב:
לפיכך מסרו מצות נדה לאשה. כתב היפה מראה קשה דמצוה זו צריכה לה כי היא השופעת דם וכו' ועוד דבב"ר אמרו בעצב זה צער העידוי ואם כן דם נדות הוא לה לנער על חטאה ומצות נדה הכרתי לה ותירוצו דחוק עיין שם ולפי מה שכתבתי בקונטרס לק"מ: