שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל
פרק א · הלכה ח
וב"ה מתירין. כתב הרא"ש בפרקין והא דקתני בתוספתא ב"ה מתירין ארביעי קאי ולא קשה היינו ת"ק דה"ק דבר זה מחלוקת ב"ש וב"ה אבל הרשב"ם מפרש לה דב"ה מתירין אפי' בע"ש דאל"כ היינו ת"ק ע"כ וקשה לפי' הרשב"ם איך אפשר לומר דב"ה מתירין אפי' בע"ש א"כ מאי מסיים אם היה דבר של סכנה כגון מצור לצידון מותר הא ב"ה אפילו בלא סכנה מתירין אבל לפי' הרא"ש ניחא:
אם היה דבר של סכנה כגון מצור לצידון מותר. ורש"י פי' אינו אלא מהלך יום אחד והלכך אפי' בע"ש מותר וכן פסקו כל הפוסקים וקשה דבסוגיין משמע שאין הטעם מפני קירוב הדרך אלא משום סכנה וי"ל דמפרשין לבריייתא דאו או קתני אם היה דבר של סכנה אפי' דרך רחוק וכגון מצור לצידון אפי בלא סכנה שרי: