שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה י
משביע אני עליכם סתם כו'. עי' בקונט'. וקשה מ"ש במשביע כו' שאינו צריך הזכרת שם או כינוי ובאוסרכם צריך שם. לכך נראה דה"ק משביע התם ולא אמר שבועה חייב דבמה שאמר תחלה משביע כו' סגי אבל באומר אוסרני כו' צריך שיאמר אוסרני עליכם בשבועה. והתי"ט כתב ודע דבגמ' איתא משביע נמי דמסיים בשבועה והרמב"ם בפירושו לא העתיק כן אבל בספרו כתב בשבועה ע"כ ובסוגין מוכח דלא כוותיה לפי פירושי זה. אבל הא ליכא למידק מסוגיין מדקאמר סתם חייב ש"מ דלא בעינן תרווייהו שבועה ושם או כינוי אלא בחד סגי וכדעת אחרים שכתב הר"ן די"ל נקט סתם לאפוקי דלא בעינן שבועה אבל לעולם כינוי בעי:
ר"מ כדעתיה כו'. וקשה מאי כדעתיה דקאמר היינו הך דהא תרוייהו בחד לישנא שנוייה כאן ובסנהדרין ונראה דה"פ ר"מ כדעתיה הא דתנן המקלל אביו ואמו ר"מ מחייב וחכמים פוטרים לאו במקלל פליגי דתרווייהו מודים דמקלל אביו ואמו חייב כמפורש בקרא אלא במקללם בכינוי פליגי כדתנן התם דפליגי במקלל בכינוי:
אמר לון ר"י למה מפני שהוא כו'. כתב הרא"ש סוף פרקין ירושלמי מהו ללקות חברייה אמרין אינו לוקה א"ר יוסי משום דהוי לאו שאין בו מעשה חזינן לגאון דאמר לוקה דאמרינן אמר ר"י משום ר"י הגלילי כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם ע"כ. וכ"כ הרי"ף. וקשה למה העתיקו דין זה הא לדידן לא נפקא מיניה מידי אי אית ביה מלקות או לא. והרבה תמהו הפוסקים בכיוצא בזה על הרי"ף והרא"ש וצ"ע. גם אעיקרא דדינא קשיא הא אף ר"י מסיק בדבריו והרי המימר כו' משמע שום הוא סובר דהנשבע לשקר חייב מלקות וי"ל מסוגית הבבלי איכא ראיה מבוררת ועי' לעיל סוף פ"ג בתו' ד"ה ר"א כו':
ר"מ הוא כו'. עי' בקונט' וגירסתינו ראיה לגירסת הספרים בבבלי דגרסינן לעולם לא תיפוך. מיהו אף בבבלי איכא אמוראי דאמרי לא תיפוך ואפריכי. ובירושלמי קידושין פ"ג (סוף ה"ג) גרסינן בכל אתר אית ליה לר"מ מכלל לאו את שומע הן כו' ע"ש והרב ר' אלחנן מהפך הגירסא בכל אתר לית ליה לר"מ מכלל לאו כו' ע"ש בחי' ד"ה חומר כו' ולפום סוגין דגירסת הירושלמי ר"מ מחייב וסובר מכלל לאו אתה שומע הן מוכח דליתא להגהת הר"ר אלחנן וגירסא שלפנינו עיקר וצ"ע ובפירושי בקידושין שם בד"ה חומר הוא כו' צריך להגיה בסופו דאית ליה מכלל לאו אתה שומע הן:
לעשות שאין עמה כו'. עי' בקונט'. כתב תו' (דף ל"ז) בד"ה יכך כו' תימא דלעיל לא גמרינן אלא שבועה שאין עמה אלה שהיא שבועה אבל אלה שאין עמה שבועה מנ"ל ע"כ נראה שגירסת הברייתא כהגהתי בקונט' והיא מוכרחת בסוגיין (ועי' מהרש"א) אבל קושיתם תימא הרי מפורש אמר ר"י היא שבועה בלא אלה היא אלה בלא שבועה וצ"ע:
הדרן עלך פרק שבועות העדות