אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי דוד פרנקל

פרק ג · הלכה ז

הלכה ו

ואין למדין ממנו ד"א. וקשה כיון דטעמא דלא חציף איניש וכו' א"כ אף בשדה כן וי"ל דמשום האי טעמא דלא חציף איניש לחוד אין אדם נאמן על עצמו אי לאו דאיכא נמי טעמא דעיגונא שאם לא נאמינו תהא אסורה לעולם להנשא:

ברם הכא לא הוחזקה וכו'. וקשה מי לא עסקינן שבשעה שנתקדשה היה הדבר מפורסם לרבים והלך למדינת הים וע"ק הא אפי' בגט מן האירוסין משמע במתני' דלא ישא את אשתו:

נאמן לפוסלה מן הכהונה וכו' שנאמר את בתי וכו'. כ"ה בבבלי בפרקין. וקשה מנ"ל דנאמן לפוסלה דלמא לא האמינו התורה אלא לומר שנתנה לאיש הלזה וכיון שהאיש מודה בדבר אסורה לכל העולם אבל להאמינו שקדשה אף על פי שאינו אומר למי קדשה ליכא הוכחא מקרא דמנ"ל לחלק המקרא דכשאמר לאיש אסרה דלמא כשאמר לאיש אין בדבריו כלום:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה