אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל

פרק י · הלכה א

פרק י

תני ר' חייה אסור לאדם לטעום כלום עד שתחשך בבבלי בפירקן דף ק"ז ע"ב גרסינן אמר ר' יוסה אבל מטביל הוא במיני תרגומא ר' יצחק מטביל בירקא תנ"ה השמש מטביל בבני מעיים ונותנן לפני האורחין ואף ע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים רבא הוה שתי חמרא כולי מעלי יומי דפסחא כי היכא דנגרריה ליביה ע"כ והנה לפום ריהטא הסוגית חלוקות אך נ"ל דלא פליגי דבבבלי איירי במיני תרגומא שגוררין המאכל וכדפירש הרשב"ם שהירק גורר המאכל ולכך מייתי הא דרבי יצחק והא דרבא והטעם שהן גוררין המאכל לפי שמשלשלין ומנקין הבני מעיים וכן אכילת בני מעיים עושין והיינו דקאמר נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים היינו על המאכל שנתעפש בבני מעיו ועיין ברשב"ם ותוספות שדחקו מאוד בפי' הברייתא אבל הירושלמי איירי בדברים שאין גוררין המאכל ואפילו הטעימה אסורה:

ולמה לא הוה אכיל הכא ביממא וכו'. בקונט' הגהתי. ואפשר לפרש דה"ק אס"ד דטעמא דר' לא הוה אלא משום דהוה איסטניס היה לו לאכול מעט ביממא כדי שלא יכנוס לשבת כשהוא מעונה אלא ודאי דטעמיה משום דהיה בכור והיה משלים התענית כתב הרא"ש בפרקין ואמרינן בירושל' ר' לא אכיל לא חמץ ולא מצה ובעי למימר דר' בכור הוה ומסיק דר' איסתניס הוה וכו' ומכאן יש סעד למאי דנהגו הבכורות להתענות בע"פ למאי דאמר ר' בכור היה ע"כ ותימא אדרבא תידוק איפכא מדפריך עליה דהא ר' יונה אבא בכור הוה והוה אכיל ומוכרח למיהדר מאוקימתא קמייתא ש"מ דאין הבכורות מתענין ואין לומר דשמעינן דיש לבכורים להתענות אם ירצו להחמיר על עצמן דהא ודאי ליתא דא"כ לישני דר' החמיר על עצמו ואלו היה מפרש כמו שפירשתי למעלה דאף המסקנא דר' היה בכור היה ניתא אבל מדכתב ומסיק דר' איסתניס הוה קשה וצ"ע:

הדא אמרה וכו'. מה שיש לדקדק בסוגיא זו כתבתי במס' שבת פרק המוציא יין ד' לא:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה