שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל
פרק ט · הלכה ו
ולא ר"ש היא דר"ש אמר וכו'. כתבו תוספות בתמורה דף י"ט ע"ב בדבור המתחיל רש"א וכו' אבל לר"ש בן יהודה אליבא דר"ש וכו' צ"ל דפליג באדם וה"ה בעולה ע"כ ע"ש ולפום סוגיין צ"ל דר"ש מודה בעולה:
לא מסתבר בהן בעל מום וכו'. ואיכא לפרש דה"ק לא מסתברא בהך בעל מום דתנן במתניתין אלא באבוד הוא וה"פ דמתניתין שעיברה שנתה ושאבדה או שאבדה ונמצאת בעלת מום וכה"ג משני רבא בבבלי בתמורה ר"פ ולד חטאת אלא שצריכין לגרוס באבוד הוא:
ושמואל תניתה בשיטתיה. בקונטריס הגהתי כפי הגירסא השנוייה במשנתינו בתמורה מיהו יש לפרש דשמואל תני במתניתין בדברי רבי כשיטתיה אך הפי' דחוק ואין להאריך: