שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל
פרק ט · הלכה א
ניתן לישראל לבנות בית הבחירה. בקונט' פירשתי דל"ג ליה אך בתוספתא דמכילתין הגירסא כמו שהיא לפנינו לכן נ"ל דה"ג ניתן לישראל לבנות בית הבחירה ולחוג כו שלש פעמים בשנה וכ"כ הרמב"ם ריש הל' בית הבחירה מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להקריב בו קרבנות ולחוג עליו ג' פעמים ומניה דייק שהיחיד עושה פסח שני ואין ציבור עושין פסח שני דאס"ד ציבור. עושין פסח שני פעמים שעולין ד' פעמים בשנה שאף בפסח ראשון צריכין לעלות להביא קרבן חגיגה אם נטהר בשאר ימי הפסח וכדאמר רבי יוחנן בבבלי בחגיגה דף ט' ע"א עיין שם:
מפני צלמי כשדים שהיו חקוקים בבשר כאשר פירשתי בקונט' כו פי' בי"מ וקשה הלא כמה אלפים כהנים היו שהיו יכולין לבדוק באבוקות גדולות ובשעה אחת היו יכולין לבדוק ולמה האריכו כל כך ח' ימים לכן נ"ל שהיה טורח גדול לגרור הצורות החקוקות מבלי שיגעו באבני המקדש או בעצים שהיו חקוקים עליהם ביותר מכדי חקיקתה או שיגעו באבן הסמוך לו שהנותץ אבן מאבני המקדש לוקה וכ"כ הרמב"ם פ"א מהל' בית הבחירה אבני היכל והעזרות שנפגמו או שנגממו פסולין וכתב עוד וכן הנותץ אבן אחת מן המזבח או מכל ההיכל או מבין האולם ולמזבח דרך השחתה לוקה שנאמר ונתצתם את מזבחותם וגומר לא תעשו כן לה' ואע"פ שכאן לא הוה דרך השחתה מ"מ מה שחוקק מאבן או מעץ עצמו היה שלא לצורך ומסתמא איסורא איכא: