שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל
פרק ז · הלכה י
שהשורף כשובר. וא"ת א"כ איך שורפין אותו בט"ז וי"ל שסובר בו בכשר ולא בפסול ובט"ז הוא פסול וסובר כרבנן דרבי יעקב דאפילו בכשר מתחלתו מותר בשבירת עצם לאחר פסולו וא"ת א"כ הדרא קושיא לדוכתא וישברנו בט"ז ויהנה מן העצם וי"ל שסובר העצמות ששימשו נותר הן כמוח עצמו וטעונין שרפה:
סבר שמואל כר' יעקב וכו'. וקשה לפ"ז צריכין לומר דלשמואל שורף כשובר א"כ אף בט"ז לא ישרוף דהא סובר דלעולם אסור לשבור ונראה דה"ג על דעתיה דשמואל ישבור ויהנה והא ל"ק לשמואל ישרוף בי"ד וימנה דאף שמואל סובר משום אבדן קדשים:
א"ר בון בר חייא וכו' לא שייך הכא ובשבת פ' במה מדליקין מקומו דה"ג התם רב אתא בשם רב חסדא זאת אומרת שמותר להצית האור במדורת הקדשים והיא דליקה והולכת בשבת והא תנינן אין מדליקין בשמן שרפה ביו"ט מפני יו"ט שחל להיות בע"ש מעתה אין מדליקין שמן שרפה בלילה לפי שאין שורפין את הקדשים בלילה א"ר בון בר חייא ירדו לה וכו'. וה"פ דאף מתניתין דאין שורפין קדשים ביו"ט איכא לפרושי שמותר להצית האור במדורת הקדשים והיא דליקה והולכת בשבת ודקשיא א"כ למה אין מדליקין בשמן שרפה ביו"ט היינו טעמא גזרה משום יו"ט שחל להיות בע"ש שנמצא ששורף קדשים ביו"ט ופריך מעתה למתניתין דשמן שרפה לקדשים דמיא א"כ אף בלילה יהא אסור לשרוף שמן שרפה דהא אין שורפין קדשים בלילה ומשני ירדו לה בשיטת ר"י דסובר דאף קדשים שלא בזמנן שורפין בלילה ובמסכת שבת פירשתי קצת בענין אחר וע"ש בתוספות בד"ה וכתיב והנותר וכו':