אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל

פרק ז · הלכה ו

הלכה ה

רי"א הטהורין עושין לעצמן והטמאין עושין לעצמן א"ל אין קרבן ציבור חלוק. בבבלי בפירקין ובמנחות דף ט"ו גרסינן דר"י הוא דאמר כולן יעשו בטומאה שאין קרבן ציבור חלוק כתבו תוספות במנחות שם בד"ה רי"א אפילו שבט אחד טמא וכו' שאין קרבן ציבור חלוק אע"ג דר"י ס"ל בפ"ק דיומא דטומאה הותרה בציבור מ"מ איצטריך ליה טעמא דאין קרבן ציבור חלוק בפסח כיון דיש בה אכילה ע"כ ותימא פשיטא דצריך לטעם שאין קרבן ציבור חלוק דאי משום טומאה הותרה בציבור אמאי יעשו גם הטהורין בטומאה וכן מפורש בפרקין רי"א אפילו שבט אחד טמא וכל השבטים טהורין יעשו בטומאה רבי יהודה סבר שבט אחד איקרי קהל וה"ל פלגא ופלגא ואין קרבן ציבור חלוק ועבדי כולהו בטומאה וצריך עיון:

א"ר יוסה לא אמר רוב טהורים וכו'. עיין בתוספות בפרקין דף עט ע"ב בד"ה וטמאין אין עושין וכו' ומדבריהם נרא' שהגי' הנכונה כמו שהגהתי בקונט' דלרבי יהודה פריך דלר"מ ודאי דלא מיקרי פלגא ציבור והלכך נדחין לשני:

דרב כר"א וכו'. פירשתי בקונטרס דסובר רב שוחטין וזורקין על טמא שרץ וקשה דבבבלי בפרק האשה אר"י אמר רב שוחטין וזורקין על טבול יום ומחוסר כיפורים ואין שוחטין וזורקין על טמא שרץ ונראה דלא קאמר רב דאין שוחטין וזורקין על טמא שרץ אלא דוקא בשלא טבל אבל בשטבל הרי הוא טבול יום הלכך במחצה טמאים ומחצה טהורין שמטמאין א' מהן בשרץ ה"ז אינו טובל ובכלל טמאים יחשב ובהכי ניחא מאי דמקשים תוס' בבבלי בפרקין דף פ' ע"א בד"ה עקר וכו' וא"ת מה תקנה רוצה ר"נ שיעשו במחצה טמאים ומחצה טהורים דלשלוח א' מהן בדרך רחוקה קאמר ר"נ דליכא שישמע לנו שילך ורב נחמן סובר בפרק מי שהיה טמא שוחטין וזורקין על טמא שרץ ע"כ ולפי דברינו איכא למימר דתלתא תנאי נינהו מ"ד אין שוחטין וכו' אפילו לאחר שטבל ואיכא מ"ד דוקא קודם שטבל ואיכא מ"ד שוחטין וזורקין וכו' אפילו קודם שטבל ועיין ברמב"ם רפ"ו מה' קרבן פסח ובמפרשיו שם:

הבא בטומאת ידים וכו'. וקשה הא אין טומאת ידים במקדש א"כ לא שייך גבייהו טומאת ידים וראיתי שה"ה בעל משנה למלך כתב בפ"ד מהל' ביאת המקדש בירושלמי רפ"ב דיומא ציץ מהו שירצה על טומאת ידים ולא ידעתי מהו הא קיי"ל אין טומאת ידים במקדש ואם הכוונה כגון שנגע חוץ למקדש באוכלי קדש הא אין הציץ מרצה על טומאה הנאכלין והדבר צריך אצלי תלמוד ע"כ ועיין במ"ש שם במס' יומא בפירושי אך גם כאן א"א לומר דאיירי בנאכלין דא"כ למה יבוא בטומאה הא קודם השחיטה ודאי שאין הבהמה מקבלת טומאה ואי בטומאה שלאחר שחיטה איירי מאי הבא בטומאת ידים דקאמר לכן נ"ל דסובר הירושלמי שגזרו אף במקדש אטומאת ידים ור"ע דאמר הכי בעדיות פ"ג הוא דפליג אחכמים ודוחק וצ"ע:

תני ר' הושעיא יעשו כספיקן. וקשה דלקמן ס"פ האשה איתא ציבור שנטמא בספק רשות היחיד בפסח ר' יוחנן אמר יעשו כספיקן ר' הושעיה רבה אמר יעשו בטומאה אף ר' הושעיא מודה שיעשו כספיקן לא א"ר הושעיא אלא לחומרין ונראה דלקמן ה"פ דאף רבי הושעיא קאמר שיעשו כספיקן דהיינו שהטהורים יעשו לעצמן והטמאים יעשו לעצמן וכאן נמי ה"ק שהטהורים יעשו כספיקן ולאפוקי מדר"ז דאמר שיעשו כלן בטומאה אלא שראיתי להרמב"ם בפ"ז מהק"פ שכתב יחיד שנטמא בספק רה"י הרי זה ידחה לפסח שני כשאר טמאי מת וצבור שנטמא בספק רה"י יעשו כולן בטומאה. וכתב הכ"מ ירושלמי ס"פ האשה וכו' ציבור שנטמא בספק רה"י וכו' לא אמר ר' הושעיא אלא לחומרין ופסק רבינו כר' הושעי' דרביה הוא ע"כ ולפי מה שפירשתי הי' לו להרמב"ם לבאר שהטהורים יעשו לעצמן ולא ידעתי מה פי' הכ"מ בהא דאמר הש"ס אף רבי הושעיה מודה שיעשו כספיקן וכו' וצ"ע רב:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה