אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל

פרק ו · הלכה א

פרק ו

א"ל כבר אמרנו שיש ממך תוחלת. וקשה דלקמן אמרו כבר אמרנו אם יש תוחלת מבבלי ואיך אמרו שקר ח"ו ונראה שהם אמרו איפשר שיש ממנו תוחלת דיש לפרשו בשני פנים שאמרו בלשון בתמיה וכי איפשר שיש ממנו תוחלת או שאמרו כמסתפק אולי יש ממנו תוחלת לכך אמרו על שניהם כבר אמרנו בלשון דמישתמע לתרי אפי:

היקש שאמרת יש לו תשובה לא אם אמרת בתמיד שכן יש לו קצבה וכו'. וה"ה דהמ"ל לא אם אמרת בתמיד שכן תדיר אלא דעדיין הוה קשיא ניליף משתי הלחם דדחו שבת לכך הוצרכו לומר שכן יש לו קצבה וניחא בזה קושית תוספות בבבלי דף סו ע"א בד"ה מה לתמיד שכן תדיר ותימא ונילף מביניא דתמיד ומילה או משתי הלחם גרידא עכ"ל ולפמ"ש ל"ק דכולן יש להן קצבה לגבי פסח:

כמה דר' ישמעאל אומר מובחר דוחה וכו'. וקשה א"כ קשיא דר"י אדר"י דלעיל גרסי' תני ר' ישמעאל הפשיטו דוחה את השבת ולדידיה ליכא לשנויי דסובר כר"ש דהא גומר כל ההפשט ס"ל וי"ל דאף רבי ישמעאל סובר דאינו גומר ההפשט כדרכו אלא חותכן לחתיכות דקות ואין בה מלאכה וכדמסיק בבבלי בשבת א"נ סובר ר"י דאף בהפשטת העור איכא מובחר שלא יהיו קדשי שמים מוטלין כנבלה:

לא ילין חלב חגי וכו'. כתב הרב במשנה למלך פ"ק מהק"פ הלכה ז' ראיתי לסמ"ג בסי' שמ"ח שכתב בפ' תמיד נשחט מקשה כתיב לא ילין חלב חגי הא כל הלילה ילין וכתיב עולת שבת וגו' ואיני יודע אם הוא ט"ס דבגמרא לא הקשו אלא מקרא דזבח חג הפסח ולומר שהסמ"ג כיון על קושית הירושלמי גם זה לא יתכן חדא דליתא בפ' תמיד נשחט אלא בפ' א"ד ותו שהסמ"ג סיים דהאי קרא בי"ד שחל להיות בשבת איירי ולפי הירושלמי לא מיתוקם דהא חגיגת י"ד אינה דוחה שבת ע"ש שהאריך והגיה בש"ס ולא ידעתי מאי קשיא ליה בקושיא השנייה הא מסקינן כאן דאיירי בי"ד ובשעבר והביא חגיגה איירי א"כ דברי הסמ"ג נכונים וניחא לן נמי הא דמקשי תוספות בדף נ"ט ע"ב בד"ה בי"ד שחל להיות בשבת וכו' הקשה רשב"א לבן תימא דדריש חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח דזבח חג זה חגיגה היכי מיתוקם האי קרא בשבת הא מודה דלא דחייא שבת כדמוכח התם ע"ש אבל לפמ"ש דהירושלמי מסיק דקרא איירי בשעבר והביא חגיגה בי"ד לק"מ:

אלו עבר והביא שמא אינו כשר וכו'. וכן פסק הרמב"ם פ"ב מה' שגגות וקשה הא קי"ל כרבא בפ"ק דתמורה כל היכא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וכבר כתבתי לעיל בפ' תמיד נשחט דף י"ח בתוס' בד"ה אין לי וכו' שהירושלמי סובר כרבא א"כ למה יהא כשר וי"ל דוקא בעבר ושינה בגוף הדבר אבל הכא אין הפסול מחמת הזבח אלא מחמת שהוא שבת וצ"ע:

הא חוץ לעזרה מותר משום שבות שהתירו במקדש. נראה דמפרש הרכיבו דלא כר' נתן דאמר החי נושא את עצמו והבאתו מחוץ לתחום כר"ע דאמר תחומין דאורייתא וכדמסיק לקמן אך קשה א"כ מאי קאר"א אלו שהן משום שבות לא ידחו את השבת הא הני נמי מלאכות דאורייתא הן וכן מקשה בבבלי בעירובין דף קג וי"ל דסובר הירושלמי כיון דסבר ר"א מכשירי מצוה דוחין את השבת הני אינן אלא שבות ואע"ג דאפשר לשנויי כיון דבמקדש הוא לא גזרו אשבות ודוחק וצ"ע בעירובין שם בשינוייא דרבא:

אר"א לא תני כן ריב"ח אלא הרכבתו והבאתו הא חתיכת יבלתו לא ותימא הא לעיל אריב"ח כאן ביד כאן בכלי משמע דתני במתניתין חתיכת יבלתו וי"ל דלר' יוחנן קאמר ולי' לא ס"ל ודוחק:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה