שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל
פרק א · הלכה ה
רבי אמר פסולות היו וכו'. כתבו תוספות בדף י"ג ע"ב בד"ה אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח אומר ריב"א השתא הדר ביה ממה שאמר כשרות היו דבי"ג איירי שנשחט עליהן הזבח כדאמר לעיל אין מביאין תודה בי"ד והשתא מיפסלו טפי שנשפך הדם וגם נפסלו בלינה ולכך מעמיד בנשפך הדם שהטעם הראשון שאמר רבי חנינא מתוך שהן מרובות נפסלות בלינה נראה לו דוחק דאיך יתכן דמפני ריבוי שלהן לא ימצא אוכלים הלא מותרים לזרים ובירושלמי רבי חנינא גופיה משני האי שינויי' דגרס התם רבי חנינא אמר פסולות היו מפני שהיו ממהרים להביא תודותיהן מפני חמץ שבתודות ואי אפשר שלא ישפך דמה של אחת מהן והן נפסלות מדקאמר מפני שממהרין משמע דבי"ג איירי דכולם היו מביאין ע"כ וגירסתינו היא בהיפך דרבי חנינא קאמר דכשרות היו ולא נפסלו מעולם אלא שלא נשחט עליהן הזבח ואין מי שיפדה אותן וגם דברי תוספות קשיין לי דאם נפסלו בלינה למה לא שרפו אותן בבקר בי"ד מיד הא לא היו משהין את הטעונין שריפה הא קיי"ל אין משהין את המצוה ושריפת נותר מצות עשה וכן משמע לשון המשנה והברייתא ישרף מיד וע"ק מאי דייקו מלשון ממהרין הלא בי"ד היו ממהרין יותר ואפילו המועטין שנעשו בי"ד מסתמא במהירות גדול נעשו כיון שזמן אכילתן מועט:
ברם הכא אחת לקיצין הן וכו'. בבבלי בשבת דף קי"ד ע"ב גרסינן רב שישא בריה דרב אידי אמר שבות קרובה התירו וכו' ופריך ושבות קרובה התירו והתנן י"ט שחל להיות ע"ש וכו' מוצאי שבת מבדילין ולא תוקעין ואמאי ליתקע כי היכי דלידעו דשרי בשחיטה לאלתר אלא מחוורת' כדר"י ונראה דרב שישא סובר דאין תוקעין במ"ש להתיר השחיטה כיון דאחת לקיצין הוא יטעו בתקיעת התמיד ויאמרו דתקיעת דלילה היא וישחטו בשבת א"נ בתקיעת דלילה יטעו ויאמרו דתקיעה דתמיד היא ולבבלי דלא חייש להכי לא קשיא ויתקעו די"ל דשאני ערב פסח כיון שתקע כל היום לשחיטת הפסח יטעו דתקיעת הפסח הן אבל לתקיעה דתמיד לא חיישינן כיון דתמיד נשחט בשבת בשבע ומחצה ותמיד של שחר מיד כשיאיר היום וליכא למטעי:
כשירות ניטלו שוהין להן שעה אחת לאכילתן וחולין וכו'. מדתני שוהין להן וכו' משמע דבשעה חמישית ניטלו שתיהן כאחת דעיקר קפידא לא היתה אלא שלא יאכלו חמץ אבל על השהיי' לא קפדו שהרי כל יום ע"פ אינו עובר על בל יראה וכיון שידעו שהגיע זמן לתלות א"א שיבואו לידי אכילת חמץ והיינו כדפרישית בקונט'. אבל בתוספות דף י"ג ע"ב כתבו בד"ה כשירות היו וא"ת מאחר דכשירות היו אמאי משהין אותן עד שעת איסור וי"ל דהיינו כר"ג דאמר תרומה כל חמש ולחמי תודה כתרומה והיו נוטלים האחרונה בסוף ה' וכן משמע בירוש' ע"כ ולא ידעתי משמעות שניטלה האחרונה סוף ה' ואפשר דקאי אהא דקאמרו דלחמי תודה כתרומה: