אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי דוד פרנקל

פרק י · הלכה א

פרק י

מעתה אפילו בחול. וקשה בחול אסור משום בל תוסיף אבל בשבת שאין כאן מצוה אינו עובר על בל תוסיף וי"ל דסובר דלעבור על בל תוסיף בעי כוונה הלכך אף בחול שרי א"נ ה"ק מי שהוא מסופק בסידורן של התפילין כמו תפילין של רש"י ור"ת ז"ל נתיר להניחן שניהם יחד ועיין במג"א סימן ל"ד:

תני טבי עבד וכו'. נראה וכא מיחו בידו ל"ג ליה ואגב שיטפא דסוגיא דש"ס דסוכה פ"ב מייתי ליה הכא אך קשה דבריש פ"ב דסוכה פריך מחלפא שיטתיה דר"ג דתני טבי עבדו של ר"ג היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים וכא מיחו בידו ומאי קושיא הא ר"ג סבר שבת זמן תפילין וא"כ ה"ל מ"ע שלא זמן גרמא ואפילו נשים ועבדים חייבים הלכך לא מיחה על התפילין אבל סוכה דכתיב זכורך ולא נשים ועבדים לכך מיחה בידו וי"ל דסתמא דש"ס דסוכה פריך למ"ד דאף ר"ג סובר שבת לאו זמן תפילין ורבנן ור"ג פליגי אם לעבור שלא בזמנו בעי כוונה או לא וכדמסיק בבבלי בפירקין:

אין תימר כל אחד חזקה בפני עצמו בודק מכל צבת ג'. וא"ת א"כ למה תני בברייתא וכן בשני וכן בשלישי הא אפילו רביעי וחמישי נמי ואי אשלשה שבצבת אחד קאי הל"ל בברייתא בודק מכל צבת ג' וי"ל ה"נ אפילו ד' וה' אלא דקמ"ל בשלישי אף על גב דבעלמא תרי הוה חזקה גבי תפילין לא הוי חזקה עד שיבדוק שלשה:

ה"ז מעטף בעור וכו'. כתב הרמב"ם פי"ט מהל' שבת ובש"ע בא"ח סימן ש"א סעיף מ"ג המוצא ס"ח בשדה אם אינו שעת סכנה יושב ומשמרו ומחשיך עליו ובסכנה מניחו והולך לו ואם היו גשמים יורדים מתעטף בעור וחוזר ומכסה אותו ונכנס בו וכתב הה"מ תוספתא פ"ח וזה שסיים הרמב"ם והש"ע ונכנס בו לא נמצא בתוספתא וגם פה בלשון הש"ס לא מסיים בו הכי ובאמת שדברים תמוהים הם חדא הרי סכנה היא לו שיכנוס בס"ת דהא בסכנה איירי ותו איך יכנוס וס"ת בידו דהא איסורא דאורייתא קעביד לכן נ"ל שט"ס הוא ופירוש הדברים כמ"ש בקונטרס:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה