שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי דוד פרנקל
פרק ה · הלכה ה
ושל רבי' ונעשי' של יחיד. פירשתי בקונט' רבות' אשמועי' וכו' וכן פרש"י וכתב המהרש"א לעיל גבי עיר של יחיד ונעשית וכו' נמי ודאי דרבות' היא דכ"ש של יחיד והי' של יחיד דמערבין את כולה אלא דלא נימא של רבי' הנעשית של יחיד הוא דמהני שיור אבל של רבי' לא תיהני שיור קמ"ל דאינו אלא דרבותא אשמועינן ע"כ וקשה אטו רש"י דינא אתי לאשמועינן ועוד הא מפורש כתב דבשל רבי' מהני שיור וע"ק לישמעינן של רבים והיא של רבי' דמהני לה שיור דהוה רבותא טפי דכח דהיתירא עדיף לכך נ"ל דל"ק דרש"י מפרש לרישא עיר של יחיד שלא דר בה אלא יחיד אם כן לא שייך למימר עיר של יחיד והיא של יחיד אבל בסיפא קשיא שפיר לפיכך הוצרך לפרש דרבותא קמ"ל וא"ת עדיין קשיא לישמעינן כחה דהיתירא י"ל דסבירא ליה לרש"י דלא מספק' ליה לשום אדם דעיר של רבים מותרת על ידי שיור:
חזא בפתח דשקתא דגזוראי. בגליון פי' ראה בפתח של שוק קור' חתוך נחלק לשתים וקשה א"כ מאי קאמר חלקתם עירובכם וי"ל קורה חתוך לאו דוקא אלא שהיו שתי קורות וכדפירשתי בקונט' נראה עיקר:
ובלבד ישראל. וקשה למה השמיטו הפוסקים דין זה ואף שלא הזכירו בבבלי אין לדחותו מההלכה שוב ראיתי בהר"ן בתשובה סימן נ' דיש שר"ל שדירת עכו"ם לא הוי שיור והר"ן חלק עליהם מסברא דנפשי' ומסיק דהוה שיור ותימא בעיני איך נעלם משניהם דברי הירושלמי גם יש לתמוה על מנהגינו שעושין שיור דירת עכו"ם ואפשר שסומכין על דברי רש"י דלא נקרא רבים אא"כ ס' רבוא בוקעין בה וכמ"ש המג"א לענין עיר שפתחי' מכוונין וצ"ע: