אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ט

הלכה ח

אין את בעי מקשייא וכו' הביא דופן ז"ט וכל שהוא וכו'. בקונטרס הגהתי להבין פשטא דשמעתתא אך קשה מאי קמיבעיא ליה הא ה"ל מחיצה שהגדיים בוקעין בה לכך נ"ל דה"ג הביא דופן שבעה טפחים וכל שהוא וחקק בו ג' ושבק בה ד' למעלה וכל שהוא למטה והגביהו מן הארץ ג"ט פחות משהו וכ"ה בבבלי בפרקין דף ט"ז ע"ב דהשתא ה"ל עומד מרובה על הפרוץ מרוח אחת ואוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא נמי ליכא הואיל ועומד מרובה על האויר דתותי מיני' ופשיט ליה מדר"י דאמר העומד והחלל מצטרפין אע"ג שהעומד מצד האחד ומצד השני הוא משהו אפ"ה לא אמרינן אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה ה"ה כאן. ועי' בירושלמי בשבת פ' הזורק דף ל"ח ובהכי ניחא למה השמיט הרי"ף בעיא דרב המנונא ועי' בהרא"ש:

תיפתר בשעשוין כמין דקרין. וא"ת לפ"ז רשב"ל מדמי מחיצת שבת למחיצת כלאים ולמה לא מהני דוקרני' לשבת ביתר מעשר וי"ל בדוקרנים רחבים איירי דמהני כמו אמלתיר' אפילו ביתר מעשר והר"א בפי' למסכת כלאים פ"ד פי' כאן דבר זר ודחוק ע"ש ורש"י והרר"י סותרים דבריו בפי' המשנה:

ארבע פצטליות. בגליון פי' פצולין של קנים המתוחים מעמוד לחבירו וכ"פ הר"א במס' כלאים ואין נראה דהשתא גמי מהני מלמעלה כדתני לעיל בברייתא כ"ש דקנים מהני לכן נ"ל פירושי שבקונטרס עיקר ובכלאים וסוכה הגירסא פסטליות ובערוך ערך פסטל פי' כמ"ש בקונטרס:

סוף סכך. הר"א פי' במס' כלאים סוף סכך היינו פסל היוצא מן הסוכה ואין נראה דהא בסוכה לא קרי לפסל סוף סכך אלא ראשי פסל היוצאין מן הסוכה גם לפ"ז קשה לפרש הא דקאמר מה בין זה לזה והר"א בפירושו השמיע לפרש דברים אלו וזה גרם לו פירושו שפי בסוף סכך גם מה שפי' בכל הסוגיא אין נוח לי גם סוגיא דהכא ושבסוכה סותרים פירושו ומה שפירשתי בקונ' הוא עיקר:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה