אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה א

פרק א

ותני כן הביא ארבע דוקרנין וסיכך על גביהן סוכה כשרה כו'. וקשה בבבלי במסכת סוכה דף ד' ע"ב מייתי הש"ס ברייתא ת"ר נעץ ארבע קונדסין וסיכך על גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין ע"כ א"כ מאי פריך מרבי יעקב הא רבנן פליגי עליה וי"ל דמסיק התם באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג ד"ה כשרה ואלו במבוי אם העמיד דוקרנין על הגג והם גבוהים למעלה משלשה והניח ע"ג קורה פסולה. ומכאן ראיה לגירסת הגאונים והרמב"ם בפ"ד מהלכות סוכה דין י"א דלר"נ בשפת הגג ד"ה כשרה נמצא שני התלמודיים שוים:

רחב מיו"ד אמות בסוכה כשרה. וקשה הא גם בסוכה פירצה שהוא יתר מיו"ד אמות פוסלת המחיצה וכ"כ הרמב"ם פ"ד מה"ס וי"ל דבדופן שלישית איירי דבסוכה כשרה עומד מרובה על הפרוץ וה"ה פירצה שיתר מעשר כשרה ועי' ברמב"ם ובהה"מ פ"ד מה"ס וצ"ע:

כהנא אמר הלכה כר"י. בקונטרס הגהתי אין הלכה כר"י ולפי הגירסא שלפנינו נ"ל דה"פ דקשיא ליה הא בלא"ה הלכה כדברי המיקל בעירובין ומשני דאתא לאשמועינן דהלכה כר"י אפי' נגד החכמים אבל הגירסא שבקונ' נראה עיקר:

ר"א אמר ד"א כדי מבוי. וקשה הא ר' אחא אמר בסמוך ד' טפחים כדי מבוי וי"ל דלעיל אמר משמיה דר' הושעיא ואיהו סבר דשיעור מבוי ארבע אמות א"נ לעיל דאיתא לדופן בהיכר בעלמא סגי הכא דהשתא הוא דמשוי ליה לדופן בעינן שיעור ד' אמות אך לשון כדי מבוי קשה קצת לפי תי' זה:

מ"ד מתוך ג' רבנן מ"ד מתוך ד' ר"מ. קצת קשה הא ר"מ אומר כל מקום שאתה מוצא ב' רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברה"י גבוה יו"ד ורחב ד' אין מכתפין עליו גזרה משום תל ברה"ר כדאיתא בבבלי פ"ק דשבת דף ט' ע"א כ"ש דלא נחשב תל המתלקט עשרה מתוך ד' למחיצה לרה"י ונ"ל דגרסי' מ"ד מתוך ד' רחב"ג דהכי אי' בתוס' פי"א דשבת וכ"ה בבבלי בשבת ד' ק' ע"א ועיי' בתוס' מנחות דף ס"ג ע"א בד"ה כל כבשי כבשים וכו' ומש"ל בפ' הדר:

אכסדרה שנפרצה למלואה לרה"ר וכו'. כתב הרמב"ם בפי"ז מה"ש אכסדרה בבקעה מותר לטלטל בכולה ואע"פ שהיא בת ג' מחיצות ותקרה שאנו רואין פי תקרה יורד וסותם ע"כ וכתב הה"מ אף ע"ג דאיכא בגמרא א"ד ביותר מעשר כ"ע ל"פ כ"פ בעשר ומדברי הרמב"ם נראה דאפילו ביתר מעשר וכל"ק ויש מי שפוסק כלשון אחרון וכן דעת הרשב"א ע"כ וכן דעת הרז"ה ומדברי הירושל' נראה כדעת הרמב"ם מדלא מחלק בין י' ליתר מעשר:

ולא מודי שמואל במבוי וכו'. בבבלי דף צ' ע"ב איתא נמי להך פלוגתא וגרסינן התם אכסדרה בבקעה ופי' רש"י ואכסדרה זו פרוצה וכו' וכמ"ש בקונטר' והרי"ף ור"ת מפרשים שהיא מוקפת מחיצה מג' רוחותיה ונ"ל דכדבריהם כן הוא דאם לא כן מאי פריך ממבוי בשלמא יש לה ג' מחיצות פריך שפיר משא"כ בפרוצה לא דמיא כלל למבוי אבל לפי' הרי"ף ניחא:

עושה פס ג' וכל שהוא ומרחיקו וכו'. כתבו תוס' בפרקין דף י' ע"ב בד"ה ועושה פס ג' אמות וצריך לחי אחר דהא פס לא מהני הואיל ומופלג מן הכותל שלש דקא' לקמן דלא הוי לחי ע"כ ודבריהם ברורים דלכך קאמר כאן דבעינן פס ג' וכל שהוא יותר ללחי ועיין במג"א סימן שס"ג סעיף ו' ודלא כש"ג:

מבוי עקום ומפולש רי"א נותן לחי וקורה מכאן וצ"ה מכאן. רש"י פי' שצריך לעשות צ"ה בעקמומיתו דבמקום שהוא מפולש לחבירו חשוב כל אחד כמפולש לרה"ק הלכך צריך צ"ה בעקמומיתו ולחי מכאן ולחי מכאן או צ"ה מכאן וצ"ה מכאן ולחי בעקמומיתו ור"י פי' שניתר באחד מפתחים בצ"ה ומצד אחד לחי או קורה ובעקמומיתו לא צריך כלום וכתב הרא"ש ובירושלמי גרס מבוי שהוא עקום וכו' ומסיק רב כר"י ושמואל כר"ל משמע כפי' ר"י ויש עוד ליישב הירושלמי לפי' רש"י דלא איירי בירושלמי אלא בתיקון אחד מן המבואות תדע מדלא קאמר ר"ל דנותן לחי או קורה מכאן ולחי או קורה מכאן כי היכא דקאמר ר"י נותן לחי או קורה מכאן ועושה צ"ה מכאן אלא ודאי בתיקון אחד מן המבואות מיירי וקאר"י אם אחד מן המבואות רוצה לתקן עושה צ"ה ולחי ור"ל אמר נותן לחי במקום צ"ה ומתיר אע"פ שבתיקון שתי מבואות נמי הייתי יכול לפרש כן מ"מ טוב לפרש בתיקון מבוי אחד כי היכי דלא לפלוג הירושלמי אגמרא דידן ע"כ וקשה לפירושו הראשון איך יפרש הא דמסיק הש"ס על דעתיה דר"ל בקשו לעשות תקנה וכו' דמשמע דעקמומית לר"ל אסור לגמרי מיהו י"ל כדפירשתי בקונט' ומודה הרא"ש דלר"ל העקמומית עצמו אסור אך קשה אי הא דקאר"י עושה צ"ה מכאן היינו בעקמומית למה פליג ר"ל לקמן בסמוך במבוי העשויה כמין כי שאין ניתרה בלחי וצ"ה לא יהא אלא מבוי מפולש בשלמא לפירושי שבקונטרס ניחא שאין בעקמומית שום היתר אבל לפי' הרא"ש קשה וי"ל דסובר ר"ל דמבוי המפולש אין לה היתר אלא בדלתות וכחנניא. ועיין בב"י סי' שס"ד בד"ה ואם עשוי כמין חי"ת בסופו במ"ש אהרשב"א ע"ש:

מן הצד יותר מעשר. הא כעשר כשר וזה ראיה מפורשת למ"ש תוס' בפרקין דף ו' ע"א בד"ה מצידו בעשר מראשו בד' עשר אין פירוש כד' דעשר כשל מטה וארבעה כשל מעלה ע"כ:

כמה חצירות יהו במבוי וכו' אין להן פחות משתים. לפי הגירסא שלפנינו משמע דרב ושמואל מצריכין שיהו ב' בתים פתוחות למבוי וכן פי' הה"מ דברי רב בבבלי ועיין ברמב"ם פרק י"ז מה"ש דין ח' אבל רש"י פי' בדף ע"ד שיהו שני בתים פתוחות לכל חצר וזו היא דעת רנב"י משמיה דר' יוחנן בסמוך גם מ"ש רש"י שמואל אמר בית אחד וחצר אחת היינו בית בלא חצר וחצר שבית אחרת פתוחה לה ע"כ לא ידעתי מי דחקו לכך דמשמע דהיינו דברי רבי אחא משמיה דר"י דתאמר אפילו בית מכאן וחצר מכאן או בית מכאן וחנות מכאן דמשמע דאפילו בחצר בלא בית סגי גם מ"ש רש"י בפרקין בדף י"ב בדברי רב בתים וחצירות פתוחין לתוכו בית לכל חצר ע"כ אף פי' זה א"א להעמידו אלא ע"צ הדוחק. ואל תתמה דבבבלי פליגי רב ושמואל דרב אמר ב' בתים וב' חצרות ושמואל קאמר בית וחצר והכא גרסינן רב ושמואל דאמרי תריהון אין להן פחות משתים דאף בבבלי פ"ד אמרינן דהדר ביה שמואל לגבי רב ולקמן פרק הדר יש גירסא אחרת ושם אפרשנה בע"ה:

חמשה מבואות פתוחות למבוי וכו' א"צ קורה. כתב הרא"ש בתשובה ומביאו בש"ע סי' שס"ד סעיף ד' מבואות הפתוחים אלו לאלו ואין העיקום של אחד מהן נוטה לרה"ר כיון שפתיחת המבוי החיצון לרה"ר הרי אותו מבוי שפתוח אליו בעקמומיתו חשיב כפתוח לרה"ר וכן המבוי הפתוח לאותו מבוי וכן כולם ע"כ וקשה דכאן משמע שא"צ קורה וכדפירשתי בקונטרס ויש ליישב:

וההן שקקה דרבי חנן לא צריך צ"ה שהוא כמתלקט יו"ד טפחים מתוך שלש. הרב במג"א מביא להך שמעתתא בסימן שס"ג סעיף ל' להלכה וקשה הא אנן קיי"ל דאפילו תל המתלקט מתוך ד' ה"ל כמחיצה וכמ"ש בש"ע שם בסימן שס"ג סעיף לו:

ר"י בי ר' ישמעאל בשם רשב"ל ציר וכן ציר. כ' הרא"ש בפרקין וראיתי בירושלמי דפליגי ר' יוחנן ור"ל ר"י לא מצריך היכר ציר ור"ל מצריך היכר ציר ושמא על דא סמיך הרי"ף ולא הביא הא דהיכר ציר ומיהו ר"ל משמיה דרבי ינאי קאמר שהיה רבו של ר"י והלכה כר' ינאי ע"כ ותימא אם נא' שהרי"ף סמך אהירושלמי אף מרבי ינאי לק"מ שהרי גירסת הירושלמי רבי ינאי בר"י משמיה דרשב"ל וכו' א"כ אין זה רבי ינאי רבו של רבי יוחנן שהרי רבי ינאי משמיה דרשב"ל קאמר:

א"ל והדא היא אמלתרה וכו'. כתב הרמב"ן בס' מלחמות בפרקין דהא דאמר רבא בין הלחיין מותר דע"כ אין הטעם משום דסובר דלחי משום היכר דהא רבא מדרבי יוחנן נסיב לה טעמא דמקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לכתף עליו ואילו היה דלחי משום היכר ובצדו החיצון ניכר מה לי רוחב ד' מה לי אין רוחב ד' ע"כ וקשה דכאן משמע דודאי מטעם דלחי משום היכירא הוא דמתיר רבא ובשרוחב ד' פשיטא דשרי דאיכא היכירא טפי דה"ל אמלתירא:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה