אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי דוד פרנקל

פרק ג · הלכה ד

הלכה ג

נאמנין עלי ג' רועי בקר כו' עי' בקונט' ונ"כ הר"ב. ולדידיה צ"ל דמתני' במגדלי בהמה גסה איירי דרועים מסיק בבבלי דפסולים. והא דדחיק למוקמי מתני' בהכי משום דקשיא אי לעדות תלתא ל"ל וכדדייק בבבלי דף כ"ה וא"ל דאיירי בין לעדות בין לדין דא"כ קשיא ליתני סתם נאמן עלי רועי בקר כדקתני אבא ואביך מיהו י"ל לרבותא נקט אפי' כולן רועי בקר ולית בינייהו אחד היודע עסקי דין בין אדם לחבירו אפ"ה הוי קבלה. לכך נראה דסובר הר"ב מדתני הוסיפו עליהן הרועים משמע תנא דמתני' סובר הרועים כשרים לעדות:

קיבל עליו בפני ב' כו'. כתב הנ"י ספ"ק דב"מ משמע דקבלה מיקרי משהתחילו לטעון בפניהם כ"כ הרשב"א והר"ן ע"כ. ואין אני רואה שום משמעות לפירוש זה אלא פשטא דשמעתתא משמע הואיל וקיבל כן בפני ג' שיקבל על עצמו כס"ד מאלו אינו יכול לחזור וכ"כ הב"י סי של"ד בשם הגהת מרדכי כל מה שאדם מקבל בפני ג' א"י לחזור ומביו הסמ"ע סי' כ"ב ס"ק י"ב. אבל אם טען בפני ג' פסולים ודאי דלא הוי קבלה ובכל זה יש לספק אם קיבל בפני ג' אם לא יכול לחזור קודם ג"ד דפשטא דשמעתתא משמע דקאי אמתני' וכמ"ש בקונט'. והש"ך בח"מ שם סק"א כתב דאם לא קיבל עליו קרוב או פסול בפני ב"ד אפי' לאחר ג"ד יכול לחזור בו ומייתי ראיה מסוגיין דאף לשמואל כל שלא נטל מזה כו' יכול לחזור בו כשקבל בפני ג' אף שכבר נגמר הדין ועוד לר"י אפי' נטל מזה כו' כשנקבל בפני שנים יכול לחזור בו ואין לך ג"ד גדול מזה וכ"ש אחר ג"ד כשלא הוציא ממון עדיין ע"כ כמה רחוק פירושו דהא מתני' אף לענין עדות איירי ולא שייך נטל מזה ועוד אי בשקיבלו בחד איירי מתני' וכדרב דימי א"כ הל"ל נטלו מזה כו' ועוד לפי פי' זה נ"ל דסוגית הירושלמי והבבלי פליגי ולפירושי בקונטרס שוין כמו דאמרו בבבלי שמואל אמר במחול לך מחלוקות אבל באתן לך ד"ה יכול לחזור בו ור"י אמר אף באתן לך מחלוקות וכן מפורש כאן דברי שמואל ור"י. וגרס לו שתפס עיקר הגהת הלח"מ בירושלמי שהגיה בדברי שמואל א"י לחזור בו. ואינו נכון אלא בדר"י צריכין להגיה א"י לחזור בו וכמ"ש בקונטרס. ומ"ש הלח"מ דהרמב"ם דאמר דלא מיקרי ג"ד בענין זה אלא בשהוציא ממון דייק מדשמואל דדוקא בפני שנים יכול לחזור בו בשלא נטל כו' דהו"א לפני ג"ד אבל בשנטל מזה דהוא לאחר ג"ד א"י לחזור ע"ש. ולפירושי בקונטרס אין מכאן שום ראיה ונראה שכן פירשו כל הפוסקים. ואפילו לפירושו אין ראיה דדוקא בקיבל בפני שנים הוא דבעיין שיוציא ממון אבל בפני שלשה סגי בגמר דין איש פלוני אתה חייב כו' דזהו ג"ד בכולא תלמודא. וראיתי שהש"ך נתעורר בזה שם סק"ו ע"ש:

קיטה במקטיה דנקום. פי' בגליון הכהו בכלי שיקים ויקבל עליו מה שפסק אפ"ה יכול לחזור בו ע"כ. ואין מחוור מאי רבותא היא זו אדרבא הואיל וכפוהו טפי י"ל שיחזור בו. גם אין הלשון משמע כפירושו ומ"ש בקונטרס עיקר:

בשאמר לו יאמר לי אביך ואין לי עמך עסק. כתב הנ"י בשם הרא"ה הא דאמרינן במחול לך לד"ה א"י לחזור לאו דא"ל בהדיא מחול לך דא"כ פשיטא דמהני מדין מחילה גמורה דהא לא בעינן קנין וכיון דלאחר ג"ד מחלוקות הא זכה אותו והויא מחילה גמורה והיכי ס"ד דר"מ סבר יכול לחזור אלא ודאי הכא כגון דא"נ תובע לנתבע הרי עלי לעשות בתביעה זו כל מה שיאמרו אבא ואביך הן לפטור הן לחיוב ואין בלשון הזה לשון מחילה ע"כ. ותימא הא מפורש כאן אפילו באומר אין לי עסק עמך נמי פליג ר"מ. ואין לי עסק עמך הוי לשון מחילה והא דתני' בבבלי פ' הכותב דף פ"ג האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה לא אמר כלום. דוקא בשדה שלו הוא דלא מהני אבל האומר כן על חובו שביד חבירו הוה לשון טוב וכמ"ש תו' שם בד"ה ואין כו' ע"ש ולא ידעתי מה קשיא ליה למה לא יחזור הא מיהת תלי המחילה בתנאי שיאמר אבא ואביך וכיון דאמירה זו לית בה מששא לר"מ אף המחילה אינה כלום וכדאמר ריב"ח לא מצינו עדות יוצא מפי קרוב:

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה