שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי דוד פרנקל
פרק ה · הלכה ד
רועה הצאן אין כתיב כאן אלא רועה צאנו וכו'. כתב הי"מ ועוד מדכתיב רועי צאנו ולא כתוב רועה משמע דכלהו רועים כמשה ע"כ. בלי ספק שספר מוטעה נזדמן לו שגם בפני' כתוב שם רועי צאנו ולו ראה במקרא לא היה מפרש כן שהרי כתיב רועה צאנו. לכן פי' שבקונט' עיקר:
לאמר לדורות. כפי שפירשתי בקונט' כן פי' הי"מ. אך קשה שלא נמצא בשום מקום שיהא חיוב להזכיר השירה תמיד והשני קשה הימנו הא אמרי' בסמוך שאין אומרים שירה על נס שבח"ל לדורות. לכן נ"ל דמפרש לאמר לשון לאו אמור כדאית' בבבלי ספ"ב דפסחים ור"ל לאו אמור לדורות שלא יאמרו שירה על נס שבח"ל כדמסיק בסמוך לחד תירוצא ודבר נכון ומתקבל הוא:
התנדבו ראשי עם. כתב הי"מ ואיכא למידק כיון דקרא כתיב עם אמאי קאמר ראשי עם ותי' דחוק ע"ש. ול"נ דלק"מ דכתיב בתרי' בשירת דבורה לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו ה'. הרי המברכים והם האומרים שירה הן היו ראשי העם שהן חוקקי ישראל: