אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה ה

הלכה ד

ולא יקנא לה. הא דלא פריך מיד ארישא מנ"ל דמקנא לה ב"ד י"ל דקסבר כיון דזכות הוא לו זכין לאדם שלא בפניו אבל השתא דקאמרת דקפיד קרא אהשקאה שתהא ע"י עצמו אף דזכות הוא לו קשיא ליה שפיר מנ"ל דמקנאין לה:

התורה אמרה וקינא את אשתו וכו'. וקשה אף דמרבינן מקצת אשתו מ"מ מנ"ל דב"ד מקנין דאפי' מקצת אשתו ליכא. לכן נ"ל דה"ג וקינא את אשתו אפי' מקצת אשתו וקינא את אשתו אפי' ב"ד. וה"פ תלתא זימני כתיב וקינא את אשתו בפרשה תרי זימני בריש פרשה ואחד בסופה וקאמר דחד לגופא וחד אפי' מקצת אשתו דאין מיעוט אתר מיעוט אלא לרבות וחד לרבות דאפי' ב"ד מקנין. מיהו לפימ"ש בקונט' דמדבר אל ב"י מרבי' שב"ד מקנין קשה למה לי קרא דוקינא את אשתו וי"ל דקסבר דאיצטרך דבר אל ב"י למעט עכו"ם וגרים:

רי"א אומר כל שזרעו פוסל וכו'. פירשתי בקונט' דלת"ק אף מצרי שני פוסל וקשה מנ"ל דפוסל דהא ליכא למילף במה הצד אלא כל שזרעו פסול וי"ל ת"ק סובר דילפי' מה הצד מאיסורי כהונה ועיי' בבבלי ביבמות בתוס' בד"ה מה לאלמנה וכו':

הדרן עלך פרק ארוסה

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה