אור ברסלב

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי דוד פרנקל

פרק ג · הלכה ח

הלכה ז

האיש נתלה ואין האשה נתלי' דכתיב ותלית אותו ולא אותה. וקשה הא בסמוך מסיק דליכא למילף מורגמו אותו למעט אשה א"כ ה"ה ותלית אותו וא"ל דהתם איצטרך למעט כסותו אבל הכא אייתר לי' אותו. דהא גם הכא איצטרך למעט כסותו שלא נתלה בכסותו וכ"ה מפורש בבבלי בסנהדרין פ' נגמר הדין דף מ"ו ע"א. וי"ל דעיקר דרשא מדכתיב וכי יהיה באיש חטא יגו' איש ולא אשה וכ"ה בבבלי שם. ויש להקשות למה השמיט הרמב"ם דין זה שהאיש נתלה ערום בפט"ו מה' סנהדרין דהא בבבלי שם משמע דהכל מודים בו וי"ל בדוחק כיון דכתב שנסקל ערום אין צורך למכתב גבי תלי' שהרי הוא ערום משעת סקילה ולא כתב שילבישוהו ועיי' בתוס' בבבלי שם בד"ה אותו וכו' וצ"ע:

בגניבו אינו נמכר ונשנה ואין לו עליו דמים. מכאן ראיה לפירש"י בקידושין דף י"ח בד"ה כאן בגניבה אחת וכו' שפירש שם כדפירשתי כאן בקונטרס. ומה שמקשים תוס' שם בד"ה כאן וכו' דלא אתיא לא כר"א ולא כרבנן דבסמוך דלר"א אינו נמכר כלל ולרבנן נמכר וחוזר ונמכר וכו' ע"ש. דודאי האי תנא פליג אר"א ורבנן שהרי מפורש כאן בגניבו אינו נמכר ונשנה ואין לו עליו דמים דמשמע אף לחציו הוא נמכר ופטור מהשאר וניחא לן בזה דברי הרמב"ם פ"ג מה' גנבה הלכה י"ד היה הקנין ק' ואין הגנב שוה אלא נ' ה"ז נמכר ושאר הקרן עם הכפל עליו חוב עד שיצא בשביעית ויעשיר וישלם ע"כ וזה דלא כרבנן ודלא כר"א. ונראה שסמך אהך ברייתא וכדמשני רבא כאן בגניבה אחת ולא חש לתיובתי' דאביי דכאן מפורש בברייתא כרבא. אך מ"ש והשאר עליו חוב קשה דתני הכא ואין לו עליו דמים. גם מ"ש אם לראשון גנב פעם שנית אינו נמכר שניי' אלא נשאר עליו הכל חוב ע"כ. קשה דכאן משמע מפורש בהיפך ובבבלי אין הכרע וצ"ע:

הדרן עלך פרק היה נוטל

תוכן העניינים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה